איציק קריטי - אני והשמונה שלי



אני והשמונה שלי.
טוב, אז מה למדתי על ה-CBR מאז שקניתי אחד, ועוד מודל 98'? דברים מעניינים, אני חייב להודות, ובעיקר יקרים. או כואבים. כך לדוגמה למדתי כי כאשר האופנוע עובר בקפיצה אופיינית על בור/מסילה/סתם חור בכביש, אזי הרוכב שלא סגר את ברכיו היטב על מיכל הדלק השמן, מקבל מעיכת ביצים שמשאירה אותו עם הפה פעור בתדהמה. קשה אפילו לצעוק, לעזאזל. מצד שני, האופנוע הזה לוקח שרשראות (אלו שבאות עם הגלג"שים, יא מלפפון, לא שרשראות קשירה) והופך אותן לסמרטוטים בקצב העישון שלי. אז הזמנתי באינטרנט שרשרת זהב הווי-דיוטי /מירוצים/עמידה שעלתה כאילו באמת הייתה עשויה מזהב, וביום ראשון אני צריך ללכת למכס לשחרר אותה. בהתחשב במוסד המכס הנכבד ובאנשים שאני הולך להתעסק אתם שם, השד יודע אם פעם גם אקבל את השרשרת הזאת. בגליון הבאה תגלו איך זה נגמר. מה עוד? אה, אם לא משמנים את השרשרת באופן קבוע, מקבלים קונצרט של נקישות שמסוגל להביא התקף לב אפילו לצנון. עכשיו אני מבין את טל שביט כשזה תיאר איך הוא משמן את השרשר של אופנועו 'שימון דק'. אני זוכר את זה כי זה בכלל ביטוי של מא"גיסטים. תאמינו למא"גיסט. (מה, שביט היה מא"גיסט?) בכל אופן, אופנוע תותח עם מנוע אדיר, והחבורה הקבועה שאני נוסע איתה (ZX12 חדשדש ואימתני ו-ZX9 פסיכופתי) דופקים קטעים של 250-260 קמ"ש. כלומר, יש כוונה ליותר אבל תמיד קופצת איזו הפרעה על הכביש. לכן כל האמור לעיל הוא כוונה בלבד ובעצם אנחנו יוצאים לטיולי זוגות רגועים ולא עוברים את ה- 80 קמ"ש אפילו באוטוסטרדה. תודה לעו"ד המערכת וכולי. האופנוע קיבל, אם זה מעניין אתכם, את השם 'שמונה'. אלף כי הוא האופנוע השמיני שלי, ב' - כי הוא אופנוע מודל 98' (בציר משובח במיוחד, במיוחד בתחום ההיגוי), וג' - כי הוא שמנמן שכזה. מיכל דלק שמנמן, מנוע שמן, זנב שמנמן. רק שאין שם טיפה שומן. הכל שרירים. לא מעניין אתכם? טוב, אבקש מהעורך לשבץ במקום שיישאר בטור שלי (זה אמור להיות על עמוד שלם!) משהו מעניין. כמו תמונה של בחורה עם ישבן חטוב. בהתאם למדיניות העיתון לגבי פרסום ישבנים-על-אופנועים שתמיד תמכתי בה (ובהן) בחום.


התאונה האולטימטיבית
ונעבור לפרקים נבחרים של נוסטלגיה. או היסטוריה, אם תרצו להגדיר את זה כך. בפעם האחרונה בה כתבתי בעיתון הזה (כשעוד נקרא "שתיים על שתיים") סקרתי בהרחבה תאונה משעשעת (בעצם לא) שכמעט עשיתי עם VFR ושני חמורים בכביש מפותל. היום נעבור לסיפור שיסמר את השערות על האף שלכם. כשסיפרתי לאמיר ממוטורד מה קרה, הוא אמר שאם היו מנסים לעשות את זה לסרט, אין סיכוי שהיו מצליחים לשחזר דבר כזה. ומעשה שהיה כך היה: עליתי מנתיבי איילון צפון במחלף הראשון, לה-גארדייה אם אני לא טועה, כדי לחזור חזרה לכיוון חולון. לאחר הגשר-על-המחלף, הכביש נעשה רחב מאוד, עם שלשה נתיבים לפנייה שמאלה ושלושה לנסיעה ישר, אם אני זוכר נכון. שלשת הנתיבים שמאלה היו עמוסים, והתנועה עמדה בהם מול רמזור אדום. לנסיעה ישר היה אור ירוק והיא נעה מהר, ואני נעתי איתה עד שהגעתי לראש הטור ולקחתי שמאלה, בכוונה לעמוד לפני הראשון בטור שעומד לפנות שמאלה. קצת לפני שעצרתי לגמרי גיליתי שהמכונית הראשונה בטור עולה עלי, כיוון שבזמן שתמרנתי שמאלה לא שמתי לב שהרמזור שמאלה התחלף לירוק והמכונית הראשונה החלה לנסוע וכבר האיצה בזמן שהוד-טמטומי פשוט נכנס לה תחת הגלגלים. המכונית נכנסה עם הכנף הימנית שלה בצד שמאל של הפיירינג הקדמי של ה-VFR, שוברת אותו, והאופנוע עף ימינה ללא שליטה, במסלול שהיה משטח אותו ואותי הישר בתוך שלושת המסלולים של התנועה שהמשיכה ישר מהצומת. ממש ראיתי את הגלגל הקדמי באוויר, ובזווית מטורפת. בעודי באוויר, ולא בדיוק מעכל את מה שקורה אבל נצמד לאופנוע המעופף בכל כוחי, באה מימין ומאחור מכונית שנסעה במסלול הנסיעה הישר. מכונית מסחרית גדולה, מרובעת ולבנה, שאם הייתה מגיעה באיחור של שבריר שנייה הייתה מוצאת אותי עסוק בלהתרסק על המסלול שלה ובלי ספק עולה עלי. אבל בתזמון שבו באה, המכונית המסחרית התנגשה באופנוע בעודו באוויר, מרסקת במכה את הצד הימני של הפיירינג הקדמי, ומיישרת את האופנוע למשהו דמוי ווילי פרוע, ועוד בכיוון הנסיעה! ירדתי מהווילי לכביש במכה חזקה (לא בדיוק הייתי במצב לתת מכת גז), השתלטתי איכשהו על ה-VFR המשתולל ועצרתי בצד. שני הנהגים הפוגעים לא טרחו לעצור בכלל, מה שהתאים לי מאוד (גם להם נגרם נזק מהמכות). בדיקה מהירה גילתה כי בפיירינג היו שני סדקים גדולים מצד ימין, ועוד כמה-וכמה בצד שמאל, ורוב תושבות הפלסטיק שמחברות את הפיירינג לאופנוע היו שבורות או מעוכות. כל הפיירינג היה מעוקם ודפוק. ידעתי שזה לא יהיה זול, וזה באמת לא היה זול, אבל ממש לא שמתי קצוץ על זה. בסופו של דבר הפרינג עבר שיפוץ וצביעה ונראה כמו חדש. וזהו. אני יצאתי בלי שריטה. מייד התקשרתי לאגודת 'יד שרה' ותרמתי להם (198 ₪ שזה ח"י-ח"י, ואני מחבב אותם בגלל שהשתמשתי בקביים שלהם בפעם האחרונה שאופנוע הביא לי רגל מגובסת). זה היה מקרה ברור שבו השכל היה בחופשה ורק המזל הציל אותי. לפחות מאותו היום אני שומר תמיד עין תורנית על הרמזור הרלוונטי, מכיוון שאני לא מאמין בניסים שיחזרו על עצמם תמיד. לא מעניין? טוב. עמיר! שים שתי תמונות!

שליחת כתבה לחבר
תגובות גולשים    הוספת תגובה חדשה
לא נשלחו תגובות לידיעה


by xol | רשת מתנות מקוריות | דומיין עברי | משחקים וקונסולות | לוח קטנועים ואופנועים