איציק קריטי - יוטה אהובתי

27/01/2006 12:02:57


בראלי האחרון שוב השתתפה יוטה קליינשמיט. אפילו בתור גבר, מדהים למצוא רקורד כזה של השתזפות על הפודיום לאחר השתתפות בדאקאר על אופנועים ומכוניות. בכלל בגיל 41 הייתה סבתא יוטה אמורה לשבת על המרפסת, לחמם את העצמות בשמש החורפית, ולהשגיח על הנכדים או משהו. במקום זה היא דוהרת במדבר ושוב מסיימת על הפודיום, כשבדרך היא מתעללת בשלסר הבכיין וכאלה.

יוטה היא ידידה וותיקה שלי, וזה שהיא לא יודעת כלום על הידידות הזאת לא מפריע לה בכלל, וגם לא לי. ובזאת אני מצטרף לתנועה/אופנה/טרנד החדש של להפוך לסחבקים ואחוקים עם כל מיני מפורסמים בתחום האופנועים בחו"ל, וזה קורה ככה: ניגש לאישיות מישהו עם מבטא ישראלי איום ופינקס ושואל שאלות ("באיזה צמיג השתמשת? מה דעתך על התמונה שלך בירחון הזה, שכתוב בשפה מוזרה במיוחד? אתה אוהב שעושים לך נעים בגב?..."), המפורסם עונה כמיטב יכולתו מחמת הנימוס והופ! יש לו חבר חדש שהוא לא אפילו יודע עליו, שבא ממדינה בגודל ממחטה שהוא בקושי שמע עליה.

אז מה שמציק לי קצת בקשר ליוטה הוא זה: מה נראה לכם, ככה, בגיל הזה, לא נשואה, רוכבת שטח קשוחה, נראית כמו רס"ר אבל עם שפם וירטואלי גדול יותר... נראה לכם שגברים מעניינים אותה?

נכון שאולי לא בדיוק כדאי לחשוב על זה יותר מידי, בטענה שזה לא העניין המזויין שלנו וזהו. אבל אז בא הקטע ההורס הזה שהיא לקחה נווטת לראלי, לא נווט. אז מה אם הנווטת היא לא בדיוק שרון סטון, אבל כבר היו לי דייטים עם יותר מכוערות. אז נכון שאם נתקעים במדבר יבש ולוהט לשעות ארוכות עם מנוע מפוצץ, רצוי שלפחות יהיה משהו רטוב ללקק עד שמחלצים אותך, אבל מצד שני ההגיון אומר שסתם בחורה תיקח למסע מימייה, לא בחורה אחרת.

אלא שברור גם שיוטה היא ממש לא "סתם" בחורה, זאתי מסוגלת להשתמש במיטב רוכבי השטח בארץ בתור כפכפים. אז למה אני בכל זאת מתעסק בזה, למרות שזה באמת לא העניין המזוין שלי מה יוטה עושה במיטה שלה? מפני שאני זומם להרביע אותה בהקדם עם שלום אוחיון, כדי ליצור דור של רוכבי שטח בינלאומיים ואלופי עולם. נכון שאוחיון יכול להשיג זיונים גם בלעדי, אבל אני חושב שהוא בהחלט יוכל לתרום זיון אחד למען האומה ולתפארת מדינת ישראל. אוחיון, תקע אותה! (בווילי, אם בא לך).

 

אופנוע העתיד

רבים שואלים את עצמם איך יהיה אופנוע העתיד, ובגלל שהם מדברים עם עצמם הם נחשבים בדרך כלל לפסיכים. אבל גם לפסיכי יש לפעמים שאלות מעניינות, ובאמת, מה כבר אפשר להמציא לאחר שיימאס מהקטע של "מלכותי תמורת חצי-סוס נוסף" ושל לעשות יו-יו של בולם קדמי הפוך-ישר-הפוך-ישר:

הגלגלים – התקדמות הטכנולוגיה מאפשרת להיפטר מהתפיסה המעצבנת האומרת שאופנוע זה 2 גלגלים. כל מה שצריך הוא להוסיף לאופנוע ג'ירוסקופ משוכלל שיחזיק אותו בשיווי משקל ונקבל אופנוע עם גלגל אחד ויתרונות ברורים: חסכון בצמיגים, שילדה קצרה ולכן היגוי חד ומדויק יותר, אפשרות ל"השכבת" האופנוע לא רק לצדדים אלא גם קדימה ואחורה (!) והכי חשוב: לא צריך ג'ק צד, כי אין צד. יתרון נוסף: במקום דו"ג (דו-גלגלי) יהיה לנו ח"ג (חד-גלגלי), ומעתה אמור: "יש לי יום יום ח"ג".
הישיבה – כבר כיום לא כל כך יושבים על אופנוע ספורטיבי אלא שוכבים עליו. נדרש בהקדם תכנון שיאפשר המשך שכיבה, אבל על הגב דווקא, כי זה יותר נוח משכיבה על הכרס. ומה עם הראות? מצוינת, עובדה שרובנו רואים טלוויזיה בחצי שכיבה על הגב ולא מתלוננים על ראות. אגב, בכמה דגמי הארלי/קאסטום כבר היום די שוכבים על הגב, להם צריך לתכנן דגם שבו אפשר לשכב על הצד.

הכידון – עדיף ג'ויסטיק. ב-"דייטונה 2000" זה עבד יופי.

המפרש – אין דבר מבאס יותר מלהיתקע בלי דלק, זהו מצב בו הרוכב מרענן את אוסף הקללות שלו ומנסה לדחוף את האופנוע לכיוון התחנה (תמיד בדיוק אז גם מתחיל גשם), ומגלה באופן אישי כל קילו במשקל המוגזם של האופנוע. במצב כזה מתבקש לשלוף ממיכל הדלק מפרש שאיתו נוכל לתפוס רוח ולגלוש עם האופנוע עד התחנה. אם גם יעבור שם שוטר ויתחיל לעשות רוח, זה רק יעזור להתקדמות מהירה יותר.

הוירטואלי – זהו חלק מהחזון של "עבודה מהבית" על המחשב, שכולם מדברים עליו כבר עשרים שנה ובעתיד בטח זה גם יתגשם. אבל גם אם עובדים בבית צריך להגיע לעבודה, וכאן נכנס האופנוע הוירטואלי לתמונה, ומעניק לעובד הרגשה אמיתית של הגעה למקום העבודה. כמובן שצריך גם מנעולים וירטואליים שצריך לפתוח לפני הרכיבה, קסדה ומעיל וירטואליים, פקקים וירטואליים, שוטרים וירטואליים, גשם וירטואלי, פנצ'רים וירטואליים והכי חשוב: מוסכניקים וירטואליים, שיבדקו את האופנוע ויאבחנו שהקלאצ' הוירטואלי הלך, ואז יהיה לנו כרגיל אחלה תירוץ ("מותק, תמסרי למנכ"ל שאני במוסך!") לא להגיע לעבודה.

המנוע – כבר המציאו כחול-לבן משו-משו, ראיתי ת'כתבה. חזק כמו 2 פעימות, נקי כמו 4, וזה לא 2 ולא 4, זה 2-4-2 עם הגנה מתפרצת והגשה של זוהיר בעלול.

הקדושה – עם כל ה-'באבות' שיש כאן (סאלי, קאלי ושות') אני מציע לגייס את קדושתם למשהו מעשי. דבר זה יאפשר אופנוע עם קירור מים קדושים, שמן מנוע בהכשר הבג"ץ, אגזוז עשוי משופר של יום כיפורים (וצליל ייחודי של תרועה, תקיעה, שברים...), מושב כמו בבית-כנסת עם כיסוי מושב עשוי משטריימל, שילדה עשויה מחנוכיות משולבות, צמיגים עשויים מסופגניות עם מילוי ריבה (אחיזת כביש אדירה אפילו בכביש מכוסה שמן!), מעצורים מטעם המפד"ל ובברכת הרב הראשי, מסנן שמן עשוי מכיפה סרוגה, ספידומטר שמראה את קצב עשיית המצוות, קיט-הצתה "חם" כמו זה שיש לרבנים הנדלקים על התלמידים שלהם ומטרידים אותם מינית (עם פטנט ייחודי המונע כל חשש לבאקפייר!), צבע שחור-חסידי, פנס מנר-נשמה ועוד כהנה וכהנה. לאופנוע כזה לא צריך ביטוח (אלוהים ישמור!) וגם אפשר לקבל הקצבה ייחודית מהממשלה לתדלוק ממלכתי-דתי. החסרון היחיד הוא, כמובן, שאי אפשר לנסוע בשבת.



שליחת כתבה לחבר
תגובות גולשים    הוספת תגובה חדשה
1.YC30/01/2006 14:39:30
פרצוף לא משהו... אבל גוף פצצה. זהו, עכשיו אפשר להתחיל לקרוא את הכתבה.


by xol | רשת מתנות מקוריות | דומיין עברי | משחקים וקונסולות | לוח קטנועים ואופנועים