איציק קריטי - באחריות

13/01/2006 15:54:18


חשבתם פעם על נושא האחריות של יצרני האופנועים ליצירות הפאר שלהם? אני לא מדבר על "אחריות" מהסוג של ההתחייבות להחליף חלק כלשהו באופנוע שהתקלקל אלא על האחריות הכוללת לגבי המוצר שהם מייצרים.
בניסיון להיות ברור יותר ניקח את מנכ"ל חברת 'יאמהה', החברה שמייצרת בין השאר כלי נגינה ודברים נחמדים אחרים, בנוסף לכלים מוסיקליים נוסח R1 וכאלה, ונניח כי התבלבלו לו דפי הנאומים שאותם היה צריך לשאת לפני החטיבות השונות בקונצרן שלו. להלן הנאום לפני חטיבת האופנועים:
"חטיבה יקרה, אני שמח לבשר לכם כי מוצריכם זכו בפרס מיוחד על בניית כלים בעלי צליל נקי מלא הרמוניה וכי מיטב המוסיקאים בעולם משתמשים בהם וגם בלה, בלה, בלה."
לפני חטיבת כלי-הנגינה יחטוף המנכ"ל רגע של התקף אמירת אמת בלתי נשלטת (המספרים כאן הם סתם ניחוש שלי, אבל אני גם מנחש שהם לא רחוקים מהמציאות. תשכחו מלהגיש נגדי תביעת דיבה. י.ק.):

"גם ליצרני האופנועים יש מטרה: להרוויח כסף (ולסתום את החור באוזון, אבל את זה הם יתחילו רק בשנה הבאה). כדי לעשות זאת הם צריכים לייצר מוצרים שעולים על המוצרים של מתחריהם בתחומים כגון מהירות, מהירות ומהירות. בדרך למטרה הם מפתחים טכנולוגיה המכוונת בדיוק למטרה הזאת, השגת מהירות, ועוזבים בצד את כל שאר הנושאים שממש לא-מעניינים אותם. כמו מה למשל יקרה כאשר הטיל שבנו יאבד כל קשר עם הכביש ויתרסק באופן חגיגי ביותר"

"חטיבה יקרה, לפי מיטב הסטטיסטיקה שטרחנו מאוד לא לברר, מאה אחוז מהמשתמשים במוצרים שלכם עברו תאונה עם הכלי, ובכל התאונות נגרם נזק כספי או גופני למשתמשים. שמונים אחוז מהמוצרים לא הגיעו אל "תאריך התפוגה" שלהם אלא הפכו לטוטאל-לוסט כבר בחצי הזמן, שישים אחוז מהמוצרים עברו שיפוץ מקיף והחלפת חלקים מרכזיים כבר ברבע הזמן, ארבעים אחוז מהמשתמשים הגיעו לאשפוז במחלקה האורטופדית אם לא גרוע מזה, את אחוזי ההרוגים מבין המשתמשים במוצרים שלנו אני לא רוצה אפילו לציין, ובאופן כללי כל מי שקנה מוצר שלנו הפך לעני יותר, פצוע יותר, לפעמים מת יותר, ובכלל זה מוזר ביותר שזכיתם בפרס הכלי המהיר ביותר. מה זה היה, כינור?"
כאן נכנס לפעולה אחד מעוזרי המנכ"ל ומסביר לו כי הדפים התערבבו או משהו והבעיה נפתרת. כלומר בשביל המנכ"ל היא נפתרת, אנחנו נשארים עם הבעיה שלנו בתור משתמשים וצרכנים של מוצר שהוא, איך נאמר זאת בעדינות, עלול להזיק לבריאות.


למעשה התחלתי לחשוב על כל העניין בהקשר של מוצר אחר מתחום הרכב שהיה בזמן האחרון הרבה בחדשות: מעבורת החלל, שהיא בעצם כלי רכב. חלל או לא חלל, טס או נוסע, בתכל'ס זהו כלי רכב. כלומר בהגדרה זאת מכונה המיועדת להביא נוסעים מנקודה א' לנקודה ב', בדיוק כמו אוטובוס או אופנוע או סקטים, רק שרמת הסיכון בשימוש ברכב הזה מזכירה קצת את הרכב החביב עלינו.

מעבורת החלל היא למעשה מטוס שהדביקו לו הרבה תוספות כדי שיצליח לעבור מסלול עם קצת בעיות בדרך: אין אוויר, חם כמו הגיהינום כשנכנסים לאטמוספירה, אין תחנות תדלוק בדרך וצרות אחרות. ומי שקלט את הקטע עם "אריחי הבידוד" שהיה בחדשות מבין שבאמת לא כדאי לרצות לטוס בגרוטאה הזאת. הרעיון הוא כזה: כשהמעבורת חוזרת לכדור הארץ האוויר מתחכך במטוס (שנמצא בכלל בנפילה חופשית, כמו אבן) ומחמם אותו עד שהמטוס עולה באש. כדי להתגבר על זה הדביקו על תחתית המטוס חתיכות של קרמיקה, שזהו חומר המשמש גם בכבשנים בשל העמידות הגדולה שלו לחום והבידוד שהוא מספק. כלומר, לא רק שהחומר לא נמס או נשרף, אלא שגם מה שצמוד אליו מאחור לא מתחמם מפני שהחום לא עובר דרך שכבת החומר. אם שריון הבידוד היה עשוי מברזל למשל, הברזל היה נשרף, אבל עוד לפני זה היה המטוס עצמו סופג מהשריון מספיק חום כדי להתאדות. קרמיקה מחזיקה מעמד יפה מול החום, ובזה נגמרות תכונותיה הטובות. כל מי שניסה לקדוח חור בקיר חדר-האמבטיה כדי לתלות סבוניה גילה כי הקרמיקה נוטה להיסדק תחת רעידות ולחץ. צריך לקדוח בעדינות, להרטיב ולקרר את המקום כדי שהחום הנוצר בקידוח לא יגרום בעצמו להתעוותות האריח ושבירתו, וכדאי לא לתקוע "דיבל" לקיר עם פטיש מהסוג הכבד, שעלול להפוך את אריח הקרמיקה לפאזל.

"האופנוענים בטח יחליפו את הציורים המקוריים בציורים אחרים: ה-40 קמ"ש יקבל ציור של אופנוע בווילי, ה-80 יקבל הבהוב בירוק ("תן גז! תן גז!") וליד ה-270 יופיע ציור של כתר, להזכיר למשתמש המאושר מיהו מלך הכביש האמיתי כאן"

אם מישהו היה מנסה למכור על פני כדור הארץ מוצר שידוע בביטחון כי חלקים ממנו עשויים להתפורר בעת השימוש, וזה היה הורג את המשתמשים, היו תובעים אותו לדין. לנאס"א (כזכור הם אלו שבונים את מעבורת החלל) מותר לייצר את זה כי הם סוכנות ממשלתית, ובעיקר מפני שלגביהם מוסכם כי הסיכון שווה את התוצאות. כלומר, לנאס"א יש מטרה, והיא פיתוח החלל או משהו, ובשם המטרה אם צריך להשתמש בטכנולוגיה חנטרישית, מסוכנת וחסרת אמינות, אז מה. הרי אין פתרון טכנולוגי אחר, והם לא יחכו עד שימציאו אחד כזה. אז מה אם התפוצצה מעבורת, והצוות הפך לז"ל? שולחים עוד צוות ומתפללים הרבה, זה אמור לעזור.

גם ליצרני האופנועים יש מטרה: להרוויח כסף (ולסתום את החור באוזון, אבל את זה הם יתחילו רק בשנה הבאה). כדי לעשות זאת הם צריכים לייצר מוצרים שעולים על המוצרים של מתחריהם בתחומים כגון מהירות, מהירות ומהירות. בדרך למטרה הם מפתחים טכנולוגיה המכוונת בדיוק למטרה הזאת, השגת מהירות, ועוזבים בצד את כל שאר הנושאים שממש לא-מעניינים אותם. כמו מה למשל יקרה כאשר הטיל שבנו יאבד כל קשר עם הכביש ויתרסק באופן חגיגי ביותר.
גם יצרני המכוניות הלכו פעם על הקו הזה, מי מהיר יותר, אם כי בתור מוצר צריכה סטנדרטי הם עברו קודם דרך נושאים כגון נוחות, מחיר, עיצוב ושאר דברים. כיום כולם עסוקים בהשקעת מיליארדים של דולרים כדי להיות בעלי התוצאות הטובות ביותר בתחום הבטיחות, הבטיחות והבטיחות. אני בטוח שיצרני המכוניות היו שמחים לחסוך לעצמם את מחיר התקנת כריות-האוויר והשקעות בפיתוח שילדה מחוזקת, אבל יודעים שאף אחד לא יקנה מהם מכונית שאין לה את זה.
כמה שלא אהיה מטומטם, עדיין אני לא יכול לחשוב שבאופנועים זה כל כך קל. אי אפשר למגן את סביבת הנוסע, כי הוא נמצא בעצם מחוץ לכלי הרכב. אין מקום לכרית-אוויר, לחגורות בטיחות ולכל שאר השיטות שאפשר ליישם במכוניות. אבל אני לא מטומטם מספיק בשביל לחשוב שאי אפשר לעשות משהו.
מה כן ניתן לעשות? זאת שאלה שאני משאיר ליצרני האופנועים, ואני בטוח שאם אפילו רק עשרה אחוז מהכסף המושקע בפיתוח טכנולוגיות האופנועים היה מושקע בפתרון השאלה איך הופכים את האופנוע לבטיחותי יותר, הם היו מוצאים כמה פתרונות נהדרים. כשנותנים לצוות-חשיבה מיליארד דולר כדי לפתח משהו, הוא יפתח אותו אפילו אם חברי הצוות יהיו תלויים מהתקרה ברגליים. "יגעת ומצאת – תאמין" אומר התלמוד, הבעיה היא כמובן שהם לא רוצים למצוא, ובטח שלא להתייגע בשביל זה.
כמובן שפה ושם יש כל מיני המצאות, כמו הג'יירו עם שלושת הגלגלים, הקטנוע המוזר ההוא עם הכיסוי העליון שנראה כמו נקע בעין, הפעלת הברקס האחורי באופן חלקי כאשר הקדמי מופעל וכל מיני דברים אחרים שרק מוכיחים כי אם חושבים על זה מספיק, יש מה להמציא, אבל גם מוכיחים כי לא חשבו על זה מספיק. או יותר נכון, לא השקיעו בזה מספיק.
ונחזור לנושא האחריות: האם היית קונה משחת-שיניים שיש סיכוי של חמישים אחוז שתשלח אותך עם יד שבורה לחדר המיון? או טוסטר שיכניס אותך למצב בו סיכוייך לשרוד הם אחד למאה? בטח שלא, אבל כשהמדובר באופנוע, אף אחד לא חושב ולא רוצה לחשוב בכיוון הזה. אחרי הכל, תאונה עם אופנוע זה דבר שקורה תמיד לאופנוען אחר, וכאשר זה קורה לנו יש קסדה, ביטוח ותהליך הדחקה משוכלל שעוזר לנו לא לחשוב על זה. זה עדיין לא פותר את בעיית האחריות הכוללת של היצרנים האלו על הכלים המסוכנים שהם מייצרים, והכי מרגיז, זה לא פוטר אותם מהאחריות להסביר למה לעזאזל הם מייצרים כלים יקרים, חשופים מאוד לפגיעה והרס עם כל תאונה קלה שבקלות, ועם מחירי חלפים שגורמים לקצר במוח כאשר צריך לקנות אותם. מילא להרוג את המשתמשים, אבל הם באמת חייבים להתעקש להפוך אותם לתפרנים לפני זה?
אני אישית, בתור מומחה קטן מאוד לטכנולוגיות אופנועים, מציע שלפחות היצרנים יוסיפו קצת ציורים קטנים על הספידומטר. למשל ליד הקו של 40 קמ"ש יהיה ציור קטן של יד מגובסת, ליד ה-80 דמות במיטה עם גבס על כל הגוף, ליד ה-140 קמ"ש הודעה מהבהבת באדום ואומרת "שלילה! שלילה!", וליד ה-240 קמ"ש מצבה קטנה, או את דמותו של קספר, רוח הרפאים הידידותית שלך.

במחשבה שניה, האופנוענים בטח יחליפו את הציורים המקוריים בציורים אחרים: ה-40 קמ"ש יקבל ציור של אופנוע בווילי, ה-80 יקבל הבהוב בירוק ("תן גז! תן גז!") וליד ה-270 יופיע ציור של כתר, להזכיר למשתמש המאושר מיהו מלך הכביש האמיתי כאן.













שליחת כתבה לחבר
תגובות גולשים    הוספת תגובה חדשה
1.t d m 900מעולה כחומר למחשבה 13/01/2006 17:09:58
צודק הכתב י.ק. אין ספק שהיצרני אופנועים שמים דגש רב מידי על מהירות ופחות מדי על בטיחות. למעשה הבטיחות האקטיבית היא לא פחות חשובה מהפסיבית. חומר למחשבה לכל דו גלגליסט. האחריות האישית גדולה מאד.
2.מה זה השם הזה14/01/2006 19:13:16
על התמונה? זה אופנוע מתאונה של שבתאי?
3.bv turbo15/01/2006 13:38:32
boring boring boring נרדמתי באמצע
4.גבסויש משהו...16/01/2006 01:54:18
יכולת להגיע לנקודה מההתחלה מבלי להרדים, אם כי אין ספק שיש צדק בדבריך . נ .ב. לפחות שיורידו את מחירי החלקים..
5.רסקזה האופנוע של אמיר שבתאי ???16/01/2006 02:00:28
לא נשאר ממנו כלום..
6.קרמברגאחלה צמיג!!!17/01/2006 13:22:50
אהבתי את הקטע על המעבורת.


by xol | רשת מתנות מקוריות | דומיין עברי | משחקים וקונסולות | לוח קטנועים ואופנועים