פרופורציות - נמרוד בוקר

22/12/2005 22:17:08

בזמן האחרון אנו קוראים יותר ויותר ידיעות על דור העתיד של אופנועי הספורט. לפי הפרסומים, עוד לא ראינו כלום וה-GSXR1000 K5 הוא רק הסנונית הראשונה. כל כמה שנים יש מן קפיצת דרך טכנולוגית בעולם אופנועי הספורט, ובשנה הבאה רוכבים רבים כמוני יוכלו לשבת על המרפסת ולספור מפלצות נודדות. (מצטער, לא יכולתי להתאפק..)

ימאהה מתכננת לשנה הבאה R1 עם הספק של 200 כ"ס ואני מניח שמדובר על משקל של לא יותר מ- 170 קילו. הונדה פיתחה מנוע V5 שזהה לפחות בצורה, ובטכנולוגיה (וביח"צ) למנוע המוטו GP המורץ בשנים האחרונות. גם מנוע זה, ע"פ פרסומים באתרי האינטרנט השונים, בגרסה הציבורית שלו, אמור להוציא הספק שמתקרב לרף ה 200 כ"ס. והונדה בתפקיד הכוסית המתלבטת, חושבת להוציא את המנוע בגרסה מרוסנת על הדגם הבא של ה- VFR, אבל לא ממש סגורה על עצמה. אם ימאהה ילכו על התוכנית שלהם, אני לא אופתע לראות את המנוע מושתל בשלדה יותר קרבית כדי להראות שהונדה זה לא פירמה של פראיירים, ומה שקורה בעולם המוטו GP זה רק כי לסטה לא נגמר המחזור.

.."בסוף איבדתי את השליטה על עצמי והחלטתי לעשות את הלא יאומן, ולעמוד על הרגליים. המים הגיעו לי בערך עד לברכיים. מסתבר ששכבתי על הבטן קרוב לחצי שעה מטר מהחוף, מידי פעם מוציא את הראש מהמים וצורח הצילו. זו הייתה חוויה מפוקפקת ומאד מלמדת של אובדן פרופורציות"...

ואני, שחיידק האופנועים בגרסתו האלימה ביותר תקף אותי ב- 86, מסתכל ומשתאה: וואט דה פאק ??

לא קצת, אהםם, הגזמתם? אני זוכר (ואל תבנו על הזיכרון שלי, בהמשך גם תבינו למה..) את זאביק, יו"ר מועדון האופנוענים באותה תקופה (כשרוב האופנועים היו ג'אוות). היה לו את האופנוע הכי חייתי, FJR 1200 של יאמאהה, משהוא כמו ההיבוסה או ZX12 של היום. כמעט 120 כוחות סוס!! וזה ממנוע 1200 ומשקל שמתקרב לרבע טון... או אודי הררי שהיה לו ולגבי חלפון, צמד אבירי האופנועים ומודל החיקוי שלי, GSX1100ES מה זה תותחים. היום כמעט כל אופנוע 600 מגיע להספק הזה, ועם משקל נמוך ב 50% .. דגמי ה- RD350 עם הספק של 60 כ"ס נחשבו לחיה הכי עצבנית בשכונה, ובכל מקום בעולם קיבלו כינוי שהלם את מעמדם הקטלני. באיטליה למשל, כונה האופנוע LA BARA VOLLANTE, ארון המתים המעופף.

אלו היו אופנועים שאם החלקת איתם ולא שברת כלום, היית מרים אותם וממשיך לרכב (מכאן גם ההרגל של הרוכבים היותר מבוגרים לרדוף אחרי האופנוע עם רגל שבורה..), ולא כמו היום שנפילה ב- 30-50 קמ"ש מסתיימת בד"כ בטוטאל לוס של האופנוע בשל שילדה פזורה על הכביש. נכון, קיבלנו שילדות סופר קשיחות שאני מניח שרק רוכבים מהדור שלי, שרכבו כמה קילומטרים על אופנועים מצוידים בשלדות מפוקפקות עד סמליות כמו ה- RD350, או הקטאנה 1100 הקלאסי יכולים להעריך. חסל סדר פניות מבהילות שבהן היית חייב להרגיע היטב את האופנוע לפני הפניה, ולשנות קו באמצע ההשכבה היה מתכון בטוח להתרסקות. מזלג קדמי שהיה מתעוות לגמרי בבלימות, ודיבורים על פידבק ורגש מהקדמי נאמרו בהקשר של GSX550ES עם צמיג קדמי של 16 אינץ'. אבל המחיר ראבאק.. יותר ויותר רואים מקרים של שילדות מעוכות בלי להיכנס בקיר ב- 150 קמ"ש. מישהו נראה לי, איבד קצת את הפרופורציות בדרך לייצור אופנועים סופר קלים..

רק לפני 5-6 שנים, אופנועי הסופרבייק היו מוציאים הספקים בלתי מושגים של 180 כוחות סוס, בעזרת כל מיני קיטים אקזוטיים שמחירם התקרב לעיתים לפי כמה יותר מאשר אותו אופנוע. והיום, ה – GSXR1000K5 מוציא את ההספקים הללו בגרסת הסטוק שלו. והבולמים? לא רכבתי על האופנוע, אבל אם העורך כותב שהרבה יותר טוב מבולמי מרוצים שהוא השיג לפני כמה שנים, אני מקבל את זה..
האם היכולות שלנו כרוכבים השתנו? יכול להיות שככל שהטכנולוגיות של האופנועים מתקדמות יותר, גם היכולות שלנו כרוכבים בהכרח משתדרגות? או שיצרני האופנועים איבדו פרופורציות.

סיפור מהחיים - ההיקש בסוף
לפני 16 שנים כשהייתי יותר צעיר ומכוער, יצאתי עם חברים לנואיבה לחופשת הירגעות. הייתה זו תחילת תקופת הטראנס, וכל סופשבוע בילינו במסיבת יער אחרת בלי הפרעת המשטרה, שמצדה לקח לה כמה שנים להבין במה מדובר. בלי כל מיני ערסים בחופשת סופשבוע מכלא מעשיהו שהלכו והשתלטו על המסיבות האלו לקראת אמצע שנות התשעים.. (וזה היה ממש טראומטי לראות ערס מצולק בידיים בהתקף אהבה על אקסטזי..) פאק, זו הייתה תקופה שהאקסטזי עדיין היה כמעט חוקי..

אחה"צ אחד, בהשראת ד"ר טימותי לירי, החלטנו לקחת קרטונים משני תודעה, ולצאת לשנרקל לאורך הריף.. מכיוון שידענו שהעסק עלול להיות מסוכן ובהיותנו אנשים אחראיים, מינינו את נ., אז סא"ל וסמג"ד שריון במילואים, למשהו מעין כוח חילוץ. נ. שייט לידינו על החסקה, וכדי שלא יתעוררו בעיות תקשורת, הוא כיוונן את התודעה שלו לשלנו, גם כן בעזרת בולי PURPLE OHM.. וככה נכנסנו למים ושנירקלנו לנו כמה שעות מאד רגועות ויפות. כשהשמש שקעה מבעד להרים והתחיל להחשיך, החלטנו לצאת מהמים. אני, כהרגלי באותה תקופה, הייתי קצת יותר חכם מהאחרים ובקלות מצאתי לי "דרך קיצור" בתוך הריף לחוף.

אחרי כמה מטרים ובעזרת השפל מצאתי את עצמי בצרה, כשהמרווח מהריף לבטן שלי היה 50 ס"מ בערך, ואני מוצא את עצמי מוקף בריף בלי אפשרות להגיע לחוף או לחזור לים.
מי שמכיר את הזהרונים (דג השמש), יודע עליהם לפחות שני דברים. אחד זה שהם יפיפיים, והשני זה שהם די ארסיים. אבל יש עוד דבר: הם יצורי לילה, ולקראת ערב הם יוצאים מהסלע לציד לילי. לא עובר הרבה זמן, ואני מוצא ביני לבין הסלע כמה דגי זהרון בקרבה מעוררת דאגה. אני מרים את הראש מהמים וקולט שכל החבר'ה מזמן על החוף, ורק נ. הסא"ל מחכה שאני אצא מהמים. אני צועק לו שהסתבכתי ושיבוא להציל אותי. נ. כמו קצין שריון מיומן לא מתבלבל ומשיט את החסקה בדיוק לכיוון ההפוך שבו אני נמצא, נוטש אותי להתמודד עם הזהרונים - שעכשיו כבר ממש לא יפים, לבד. מכאן העסק מתחיל לצאת מכלל שליטה ואני מתחיל לצרוח לחבר'ה שלי שזה לא מצחיק, ושישלחו מיד מישהו לחלץ אותי. הם מתקרבים לקו המים ומתחילים להיקרע מצחוק. בשלב הזה העסק יצא מכלל שליטה כשאני מסביר להם שאני הולך לחטוף פה הכשה ולמות מהרעלה, והם נקרעים מצחוק. וניר? (אופס) נעלם המניאק. בסוף איבדתי את השליטה על עצמי והחלטתי לעשות את הלא יאומן, ולעמוד על הרגליים. המים הגיעו לי בערך עד לברכיים. מסתבר ששכבתי קרוב לחצי שעה מטר מהחוף, מידי פעם מוציא את הראש מהמים וצורח הצילו. זו הייתה חוויה מפוקפקת ומאד מלמדת של אובדן פרופורציות.

אמרנו שיש היקש בסוף,לא?
יש מצב שגם מהנדסי יצרניות האופנועים היפניות איבדו פרופורציות? זה לא אובדן פרופורציות לייצר אופנוע שמצויד בכל מיני גיזמוס שמיועדים רק כדי לרסן מנוע חזק מדי? דברים כמו בקרת החלקה, בקרת אחיזה, וקלאץ' מחליק??? זה לא קצת שינוי מצב תודעתי לייצר שילדות שנקרעות לחלוטין משטות שלפני כמה שנים לא היתה מורידה לה את הצבע? יש בכלל מצב שהרוכבים יסתגלו לכאלו מפלצות, או שאנחנו מגיעים לנקודה שהאופנועים שיוצעו בעוד שנתיים יהיו קצת גדולים מדי גם על המיומנים שבאופנוענים. שבחלקם כבר רוכבים היום לדעתי, לא פחות טוב מכמה אגדות מרוצים של שנות השבעים והשמונים.. (ואל תספרו לי על החלקות זנב, בשביל זה יש לנו מנגנוני בקרת אחיזה...).
ושלא תבינו אותי לא נכון, אני לא נגד קידמה. מצדי שיוציאו אופנועי מוטו GP בייצור סדרתי, רק שאני יודע שלא אקנה אחד כזה, בשבילי 150 כ"ס זה מספיק, תודה. יכול להיות שזיהום הים והאוויר ביפן שינה להם את התודעה באותה מידה שאנחנו המסנו לעצמנו את המוח לפני 16 שנים? או שאנחנו קרובים לראות את המהנדסים היפאנים נעמדים על הרגליים ולא מבינים איך הגענו לכאן?


הבהרה: כותב שורות אילו שראה חברים ומכרים נעלמים לתהומות הפרנויה והסכיזופרניה, נגד סמים בכל צורה ומצב צבירה. מערכת בייקס אף היא נגד סמים מכל סוג שהוא. קלים וצפונה מהם.

מאחורי הקלעים של מבחן דרכים - נמרוד בוקר




שליחת כתבה לחבר
תגובות גולשים    הוספת תגובה חדשה
1.יור האוגודה למאבק בסמים22/12/2005 23:27:57
סמים (באיכות ירודה) זה מגעיל
2.z23/12/2005 14:07:22
גדול!!! קורע וכתוב טוב.
3.YYY24/12/2005 09:23:40
אתה איש קרוע לגמרי, כולם אצלכם שם כאלה? מחכה לטור הבא שלך, תמשיך לכתוב
4.AA27/12/2005 16:03:10
האופנוע ה"גדול" הראשון שלי היה Z1-R. יציבותו בסיבובים הייתה רק רמז לאי נכונותו לפנות. 250 ק"ג של ברזל, גלגלי 18 אינץ' ובלמי דיסק שלא היו מוצאים את מקומם כיום על CBR125...
5.AA27/12/2005 16:03:35
...אבל כשנתקעה בי מאחור, ברמזור, גברת עם פיגו' 205, הנזק העיקרי היה למכסה המנוע שלה. הזנב של הקאוי פשוט עשה בו חור.


by xol | רשת מתנות מקוריות | דומיין עברי | משחקים וקונסולות | לוח קטנועים ואופנועים