למה? אופיר גולן

17/12/2005 17:27:41

למה?

"למה, למה זה צריך להיות ככה..."
מלווה בשיר הידוע של איזה להקה ישראלית עלומה נוספת שכבר פסה לה מן העולם, אני חוצה את הרחוב בצעדי ענק. ספק הולך, מדלג את מחצית הדרך כאשר בינות מילות השיר אני מזכיר לעצמי שלא לרוץ. לא להבהיל אותם יותר מדי, כי אז אני יודע בדיוק מה יקרה לי שוב...
האמת היא שהכל החל באיזה יום פשוט במיוחד.
זה אפילו היה איזה יום של סוף שבוע, אלא סתם איזה יום שני כזה. אחד הימים האפורים לחלוטין שלא חשבתי שיהיה בהם משהו שונה. סדר החיים הרגיל של: לקום בבוקר, להתקלח, כוס קפה, רכיבה לעבודה, עבודה, רכיבה הביתה, לימודים מעט וזהו.
כך לפחות אני חשבתי שהיום שלי יהיה באותו יום שני.
איפשהו במרקם העדין של הקוסמוס, סימוני הכוכבים, הזזת הצ'קרות וכל השטויות האלה, מישהו החליט כנראה לראות מה יקרה אם ינערו לי את הרשת. לא ביקשתי את זה, ולא רציתי מאף אחד לעשות שום דבר. כולה רציתי לעבור את יום שני הזה, הלאה אל יום שלישי וכן הלאה עד לסוף השבוע.

יופי.
ישבתי לי על ספסל בכניסה למשרדים, הסיגריה תלויה לה בנחת על השפתיים. עשן מעלעל לו מעלה קלות בסימני שבטח היו גורמים לאינדיאנים להבין שאני דיסגרף, או סתם מדבר שטויות (מה שלא רחוק לרוב מהמציאות), וככה בין שאיפה מהסיגריה ומחשבות על המשך יום העבודה, שמעתי את השומר לצידי פולט לי: 'זה לא האופנוע שלך?'
חשבתי לענות לו כי זה קטנוע ולא אופנוע, אבל אז שתקתי כשראיתי את הזוועה.

אב ובנו הפעוט יושבים לי על הקטנוע ומתנדנדים עליו כאשר הוא על רגלית האמצע.
האב מצדו מסובב את ידית הגז ועושה קולות של שואב אבק שניסה לשאוב את כל חוף תל ברוך והילד תורם לשמחה בטפיחות מאושרות עם הרעשן המגודל שלו על חלקי הפלסטיק השונים.
מילא אם היינו באיזה לונה פארק או אפילו בקרבת סופר-מרקט גדול, שם לעיתים יש מתקני צעצועים. אולי אז הייתי מבין ומקבל את זה מעט. אבל הקטנוע שלי הוא לא מתקן צעצועים. נשבע לכם שאפילו חור להכניס בו שקלים אין. בדקתי!
חוץ מזה שזה לא שלו. זה שלי, והוא, בן התשפוכת הזה ושארית הפליטה שלו יושבים לי על מה ששילמתי עליו מכספי אותו הרווחתי ביושר, בעבודה קשה וארוכה.
למה?
חציתי את הכביש וכשהגעתי למרחק סביל קראתי לו שירד מהקטנוע. הוא הביט בי במן מבט לא מאמין. אכן החוצפה שלי לבקש אותו שירד לי מהקטנוע שלי ויפסיק להציף לי את המנוע ושהבן שלו יפסיק לדפוק לי על הפלסטיקים. חוצפה מצידי באמת. הוא ירד מהכלי תוך כדי מבט מזלזל ופלט "כולה קטנוע מה הקטע ש'ך..."
"אפשר סיבוב על המכונית שלך?"
אפשר אולי לקפוץ לה על הגג, לנסות למשוך החוצה את המגבים, לדרוך על דוושת הגז תוך כדי שאני מנסה בכוח להעביר את הכל ההילוכים דווקא בזמן שאני מדרדר את המכונית לאחור? אפשר אולי לדפוק לך על הצבע עם איזה מקל גם? אולי אפשר בכלל איזה סיבוב על אישתך? כולה אישתך מה הקטע, גם כן אישה מעפנה... לא ביקשתי ממך לגעת, לא קיבלת ממני אישור לגעת, אז אל תגע!"
באמת שאני יודע שזה "כולה קטנוע", אבל גם הקטנוע הזה הוא שלי, אני שילמתי עליו, ולא בא לי למצוא אותו הפוך, שרוט, מוצף או כל דבר אחר שיעלה לי עוד כסף רק בגלל שאותו אדם רצה לחסוך שקל על הבן שלו ברכיבה על הפיל הוורוד בקניון.
האמת היא שאני מוכן לממן לו את השקל הזה (אגב, זה שני שקל. ע"ש), רק שיתרחק מהקטנוע שלי.
שליחת כתבה לחבר
תגובות גולשים    הוספת תגובה חדשה
1.סיב פחםבטח. הזוי לחלוטין.19/12/2005 02:45:32
כל זה קרה לאופיר ולא נגמר בדקירה? אני די מופתע ;-)
2.jukh19/12/2005 09:13:04
איזה אנשים לא נחמדים יש בארץ! לא להאמין. זה כולה קטנוע, למה לא לתת לו לרכב עליו? מילא, אם זה היה אופנוע חדש. כולה טוסטוס. למישהו יש רגשות לטוסטוס? זה רק כלי תחבורה.


by xol | רשת מתנות מקוריות | דומיין עברי | משחקים וקונסולות | לוח קטנועים ואופנועים