עמיר שבתאי - רוצח חינם

04/09/03


דם על הידיים, כשהקונטקסט הוא כמובן לאומני. "דם על הידיים" מתקשר אצלינו בתודעה מיידית למחבל צמא דם שלא עושה אבחנה בין גברים לנשים לילדים. לא מבחין בין צעיר לזקן, יהודי או נוצרי, בודד או משפחה. אחד ששופך דם בכוונה תחילה ובמזיד, רוצח נתעב, המתקשר אצלינו תמיד לאלמנט הלאומני. בשלוש שנים של "לחימה" מהסוג הגרוע והנתעב ביותר, נהרגו אצלינו כ- 800 אזרחים שנרצחו על ידי אותם רוצחים. דמיינו את הכמות של המסה האנושית הזו. דמיינו אירוע שהייתם בו והיו בו אפילו רק 400 אורחים. ההמולה, אין ספק, מרובה. אלה אצל שולחנות המזון, אלה עומדים ומשוחחים, אלה מחוללים ברחבה, אלה מקוננים אצל אוזן מזדמנת על מר גורלם כמנהג היהודי עתיק היומין. ההמולה רבה. 

עתה קחו את אותו אירוע על 400 אורחיו, והכפילו אותו להמחשה. כמות נאה של מסה אנושית רוטטת. ופתאום, דממת אלוהים. המסה האנושית הזו איננה עוד. טלו את אותו אירוע שדמיינתם לכם, קחו את היקף המקום וגודלו, ונקו אותו מאנשים. מאותה המולה. הם אינם יותר בין החיים. נרצחו ואינם.

 "המוות אינו מחוסר עבודה", משפט שהושר על ידי פורטיס, וכמה שהוא נכון. אדרתו השחורה של המלאך השחור בעל המגל המגואלת בדם מתנופפת מעל ראשי כולנו בכל רגע נתון, אך לא תמיד אדרתו של המוות שחורה היא. לעיתים אפילו נאה זיו איקונין שלה. לעיתים לובש המוות דמות של אדם מן היישוב העולה לאוטובוס למען הגעה למחוז חפץ, אך בשונה מאדם מן היישוב, חגורת נפץ על מותניו. ריח המוות נודף ממנו. ריח ההרג והזוועה. ריח המבשר על מותם הקרב של משפחות שלמות, נשים וטפם. לעיתים ילבש המוות צורה של נער צעיר. שלמתו השחורה של סמאל (המלאך הממית) תושלך הצידה, ובמקומה ילבש בגדים מעוצבים, ימשח ג'ל בשיערו, ויחרוט בבשרו כמיטב האופנה. הנער יפה התואר ינהג על הכביש במכונית ככל המכוניות הנוסעות בדרך, אך בשונה משאר הרכבים, ריח אחר נודף ממנו: ריח מוות הוא. כאותו המחבל נושא הוא את בשורת ההרג והזוועה. ריח המבשר על מותם הקרב של משפחות שלמות, נשים וטפם. שניהם יהרגו וירצחו חפים מפשע. אנשים שרק ידו המעוותת של גורל אכזר זימנה אותם לקירבם של שני הרוצחים. ובל תטעו: שניהם רוצחים. זה ממניע אחד, השני אף גרוע ממנו כיוון שהמניע שלו אינו קיים. זה יהרוג על ידי חגורת נפץ או מטען חבלה, זה יהרוג על ידי רכב ממונע. אחד שותף ביניהם: שניהם נושאים את בשורת המוות והשכול. שניהם רוצחים שפלים וארורים. שניהם נושאים את המכנה המשותף "דם על הידיים". 

ממש לא משנה אם הרוצח יהודי הוא, בשר מבשרי, אחד מבני עמי. רוצח הוא ככל רוצח. רוצח אשר הוזהר פעמים אין ספור כי יכול הוא להרוג, אך העדיף שלא לשעות לאזהרות אלא להמשיך בשלו. "דם על הידיים" הינו מונח שצריך לצאת כבר מארון המילים הלאומני ולעבור אל הכביש הציבורי, אל העולם הקטלני והנוראי של תאונות הדרכים שגובות מאיתנו מחיר מטורף. 800 איש נהרגו במעט למעל לשלוש שנים של פיגועים ולחימה חסרי שפיות ופשר, אך לא פחות מ- 1800 נהרגו באותו פרק זמן בכביש הציבורי. חלקם הגדול על ידי רוצחים שפלים שלא שעו לאזהרות המשוננות להם השכם והערב. אין מדובר כאן ב"תאונה", אלא ברצח שאינו שונה מרצח אותו אנו מגדירים "דם על הידיים" בקונוטציה הלאומנית. הרוצח על הכביש אף גרוע לטעמי ממחבל שעל פי תפיסתו החולנית והמעוותת ברצח ילדה במיטתה הוא לוחם חירות. רוצח על הכביש רוצח את אותה הילדה סתם, ללא סיבה, ללא מניע. רוצח ללא אבחנה גברים נשים וילדים רק כי זלזל באזהרות וכתוצאה מכך בחיי האדם שבסופו של דבר רצח. רוצח והורס משפחות שלמות שלעולם לא יתאוששו לימיהן כקדם. הדם על הידיים שלו אדום אף יותר מעל ידיו של מחבל. מעורר שאט נפש. רוצח חינם.
שליחת כתבה לחבר
תגובות גולשים    הוספת תגובה חדשה
לא נשלחו תגובות לידיעה


by xol | רשת מתנות מקוריות | דומיין עברי | משחקים וקונסולות | לוח קטנועים ואופנועים