קאוואסאקי Z1000


קאוואסאקי Z1000
ענפי יונתן בחן:ענפי יונתן צילם: קוואלרצ'יק גלעד

בעת האחרונה נראה כי ללכת על אופנוע בסגנון סטריטפייט מתחיל להיות ערובה להצלחה במכירות. הפייזר של ימאהה שהגיע לארץ היווה גורם חשוב במכירות של ימאהה בעולם, ובעיקר באירופה. לקאוואסאקי יש את ה- ZR1200 על שתי גרסאותיו, שהלך על נישה שונה מהמתחרים הישירים שלו ולא ממש הצליח למעט בתוך גבולות יפן. מה גם שהוא היווה יותר אופנוע רטרו מאשר אופנוע עירום של ממש. ה- Z1000, בא למלא את החלל של קאוואסאקי במה שנראה כאופנוע סטריטפייט, בדומה לפייזר או לדוקאטי מאנסטר שהפך להיות רלוונטי גם לנו כאן בישראל. התופעה החלה בעיקר באירופה. שם לקחו אופנועי ספורט מהשורה הראשונה כדוגמת ה- GSXR 1100 \ 750, או האופנוע שהתחבב יותר ויותר על רוכבי הסטריטפייט, הלא הוא ה- CBR900RR על שנתוניו השונים כשהבסיס האהוד והמבוקש ביותר הם דגמי ה- 92-95 המוטרפים, שהיוו על משקלם הקליל והמוטרפות הבסיסית שלהם, בסיס מעולה לדגמי הסטריטפייט. כאמור, תופעה זו מאפיינת בעיקר את אירופה, שמזה כמה שנים ניתן להבחין בה במספר לא מבוטל של אופנועי ספורט אשר עברו שינוי אדרת אשר בא לידי ביטוי כשכידון הקליפ און הספורטיבי מושלך הצידה לטובת כידון גבוה ושטוח מעל למשולש העליון, הסרת הפלסטיקה המיותרת מרוב חלקיו של האופנוע, ועוד שינויים כאלה ואחרים שהפכו את האופנוע לאופנוע עירום כמעט של ממש, עם בונוס בצורת יכולת עירונית טובה בהרבה מהמקור. המנוע עבר בדרך כלל תהליך הפוך מזה שעברו מכלוליו החיצוניים של האופנוע לטובת עוד הספק ולפעמים גם נפח. מה שהפך את האופנוע העירום בעל המנוע הסופר חזק עם תנוחת הרכיבה הזקופה לאופנוע אידיאלי לברנאאוטים וויליס מטורפים.

ואצלנו?! קשה לומר בפה מלא שעד כה היינו עדים לייבוא של סטריטפייטר אמיתי. אורגינאלי מפס הייצור. הבנדיט ממש לא בכיוון, והפייזר מהווה הליכה בכיוון הנכון, אך עדיין לא מדובר בנועזות של ממש. מן הראוי לציין שההתעוררות לייצור אופנוע סדרתי מסוג זה אצל היצרנים, תפסה תאוצה רק בשנים האחרונות. דוגמאות ניתן לראות בכלים של טריומף, ביואל, מוטוגוצי ועוד. אז באו מטרו ועשו את הצעד (או ליתר דיוק שניים) הנועז: האחד- ייבוא של אופנוע סטריטפייטר אמיתי, אשר לא מוכר מספיק לקהל הרוכבים בארץ, וקשה לצפות אילו תגובות הוא יעורר בקרב הקהל המקומי. והשני- ייבוא של אופנוע בצבע כתום?! ולא בצביעה הירוקה והשחוקה במקצת של קוואסאקי.
גרגנטואה כתום
נתחיל דווקא במספר עובדות טכניות יבשות, על מנת להבין מי מולנו ומה יש לו לחדש לנו. ה-Z1000 מצויד במנוע ה- ZX9R כשקוטר הבוכנות גדל ב- 2.2 מ"מ לטובת נפח של 954 סמ"ק והספק מוצהר של 125 כ"ס, אשר באים לידי ביטוי במלוא הדרם בקו ה- 10,000 סל"ד ומאופיינים בצליל עמוק ועוצמתי אשר לו אחראים שני דודי פליטה כפולים (!!!). המומנט עומד על 9.5 קג"מ ב- 8,000 סל"ד, והקרבורציה הושלכה לטובת מערכת הזרקת דלק וכן, יש גם ממיר קטליטי. מה לעשות. חלקו הקדמי של ה- Z1000 מצויד במזלג טלסקופי הפוך בעיצוב מרהיב, המזכיר את בן משפחתו הצעיר ה- ZX6R. ואם כבר מדברים על דמיון, זנב האופנוע ולוח השעונים הקומפקטי שלו זהים אף הם לאותו בן משפחה. פרט אחרון וחשוב הינו רגליות המורכב אשר נמצאות נמוך במקצת לצורך נוחות הרכיבה, ובסיס רגליות המורכב, אשר מעוגנות לחלקה התחתון של השלדה המרכזית, דבר שמהווה יתרון בחלוקת המשקל בעת הרכבת נוסע. האופנוע במקור נעול בצמד צמיגי BT012 מבית ברידג'סטון, אך בעיה טכנית שצצה הכתיבה לי "להסתפק" בצמיגי D208 של דאנלופ. ו....רגע לפני שאתם נרדמים, בואו וניקח אתכם ישירות לחוויית הרכיבה על גבו של הענק הכתום.
כקרקע בתולה
כקרקע בתולה
האופנוע נמסר לי טרם סיים את ההרצה. ניחוח של חדש עטף את האויר, וריח הגומי הטרי עם הפרנזים הקטנים בצד, המעיד על בתוליהם של הצמיגים. נטלתי את המפתחות. סיבוב הסוויטץ' ולחיצה על מתג ההתנעה, מפיק רעשי הייטק מצד המערכות הפנימיות של האופנוע, אשר מכינות את הנ"ל להתנעה. לוח המחוונים הקטן מכיל את כל הנתונים הנדרשים לעיני הרוכב. אפילו מד דלק אופטימי ומטעה קיים - כזה שרוב הזמן נותן לך תחושה של "יהיה בסדר", ומודיע בהתרעה קצרה מאוד, קצרה מדי, על הצורך לחפש את תחנת התדלוק הקרובה. לא ממש לענין. הלאה. שילוב לראשון. סיבוב עדין של המצערת ותחילת נסיעה. המנוע איכזב. לא זה מה שציפינו ממנוע ליטר שאמור היה לספק ים של מומנט ורצועת כח חלקה ובשרנית לאורך כל תחום הסל"ד. עד לקו 3,000 סל"ד בהילוך הראשון המנוע רדום באופן מפתיע, רק לאחר מכן המשיכה לפנים חזקה מאוד, מעלה חיוך רחב ומכריחה את הרוכב להפעיל את שרירי הרגלים לצורך חביקת המיכל בשילוב לחיצה חזקה על גבי הרגליות על מנת לא למשוך בכידון, אך לשווא. לכל אורך ההאצה וכתוצאה מתנוחת הרכיבה הזקופה, מתקבלת התחושה כי רוכבים על גבי שור פרא זועם, המנסה בכל כוחו להשליך את הרוכב מעל גבו, ומחייב את הרוכב לאחוז חזק במושכות (כידון). עיקר הכוח המתקבל באופן מוחשי מהמנוע נמצא בקו 10,000 סל"ד לערך, בעוד שהמנוע ממשיך מעלה עד לקו 11,500 סל"ד ולא פעם מגיע למנתק ההצתה מבלי להראות חולשה כלשהי לפני כן. אך כאמור, חסרון ראשון שנתקלים בו הוא המחסור בקג"מים. ניתן היה לצפות לתגובות מנוע מיידיות וחזקות יותר באופנוע מסוג זה בסל"ד הביניים, אך כדי להוציא מהמנוע כוחות סוס ברמה רצויה, יש להתמיד לשמור את מחט הסל"ד מעל ל- 7,500 סל"ד על מנת לחוש בעיטה הגונה בישבן בזמן ביצוע עקיפה מהירה. לא פעם נאלצתי להוריד הילוך ואף שניים על מנת לקבל את התחושה של תגובת מנוע חזקה ומיידית בזמן עקיפה בכביש בין עירוני, והיה חסר לי הכח הזמין של מנוע ליטר. סיבוב מהיר והחלטי של המצערת בהילוך ראשון לא מעורר כוונות רציניות של הגלגל הקדמי להתנתק מהקרקע, אלא קלילות מסויימת של הפרונט ותו לא. נסיון להסביר את התופעה יפנה מייד אצבע מאשימה לעבר יחס ההספק – משקל הלא מזהיר במיוחד (הבהיימה שוקל קרוב לרבע טון!!!). באופנוע מסוג זה, טוב היה לו היו קאוואסאקי אפילו מורידים מעט מההספק (שאינו גבוה ממילא), ומעניקים לאופנוע רצועת כח עבה יותר.
כבן סורר ומורד
כבן סורר ומורד
אם התאכזבנו מהמנוע, הרי שבאו שאר המכלולים והביאו לנו חיוך לפנים. למרות הנסיונות הרבים "לתקןף" את האופנוע בשיטת הבליץ קריז, הרי שהתברר לי כי מהנדסי קוואסאקי לא שלפו את השפן מהכובע מבלי שהשקיעו באיכות המכלולים. תנועה זריזה בין המכוניות בתוך ומחוץ לעיר מוכיחה כי למרות המשקל וזוית הצידוד המוגבלת משהו, התמרון קליל מאוד ומהיר. פועל יוצא של גיאומטריה מהירה יחסית ותנוחת הרכיבה הזקופה. תיבת ההילוכים חלקה ואינה נוקשת כמעט בכלל, הקלאץ' קשה במקצת אך לאחר שמתרגלים אליו, הוא הופך סביר בהחלט. המתלים רכים בבסיס ומתאימים באופן מושלם לייעוד האופנוע. ובל נשכח שוב, כי תנוחת הרכיבה תורמת רבות לנוחות נסיעה עירונית ובין עירונית ארוכה. אם אני אנסה לסכם עד כאן בקצרה: כלל מכלולי האופנוע מתאימים לאופן הרכיבה אשר לשמה הוא נועד. מה ששוב אני מוצא לנכון לציין הוא נושא השתהות המנוע עד לקו ה 3,000 סל"ד בהילוך הראשון, עד כדי שלא פעם מוכרח הרוכב ללחוץ חצי קלאץ' וסיבוב ארוך יותר של המצערת, בכדי להעלות את הסל"ד ולהתגבר על הבור העצום של המנוע בתחום הסל"ד הנמוך.
הקרב…
הקרב…
"דיבורים כמו חול, אבל אין מה לאכול…", הגיע הזמן להתייחס לפרטים הפיקנטיים. איך הוא מתנהג באמת כאשר לוקחים אותו אל הקצוות. שוב נתחיל במנוע. כאשר מד הסל"ד עומד על 7,000 לערך, מתקבלות ויברציות מעצבנות מהמנוע עד לקבלת תחושה של נמלים בקצות האצבעות, המראות רועדות אף הן ולא ניתן לראות ולזהות בבירור את המתרחש מאחור. לא פעם, כתוצאה מאותן ויברציות, משנות המראות את הכיוון שלהן ומכריחות את הרוכב לתקן את מיקומן שוב ושוב. ברכיבה מהירה (180 קמ"ש ומעלה) מתקבלות מכות רוח רבות אשר מנסות לפסק את רגלי הרוכב כתוצאה מחוסר מיגון הרוח וממבנה מיכל הדלק הרחב מאוד. מבנה המיכל משפיע גם על ההאצות שהמנוע הזה מסוגל להן. קשה לחבוק את המיכל כראוי, ואופן הישיבה הזקוף של הרוכב מכתיב לא פעם לרוכב לאחוז בחוזקה בידיו את הכידון. באותן מהירויות גבוהות (שסביר להניח שאף אחד מרוכשי האופנוע לא ינסה להגיע לשם, אבל מבחן זה מבחן), מתקבלות רעידות של הפרונט המובילות לרעד קל של גוף האופנוע. הדבר נובע מהמבנה הבסיסי של האופנוע ורוכבים רבים פשוט יעדיפו להרפות קצת מהגז, ולא ללכת (כמוני) עם הראש בקיר ובכל זאת להגיע למנתק ההצתה בהילוך האחרון (בירידה). אז כן, נסגור פינה נוספת – הוא עובר את ה- 260 קמ"ש על השעון. מיגון רוח כמובן שאין, ואם אתם בעניין של לרכב מהר, צפו צוואר תפוס למחרת. ההיגוי מהיר יחסית ולא מרגיש כבד למרות משקלו של האופנוע. פקודת היגוי מהירה, והאופנוע יורד עגול ומהר למדי אל תוך הפניה. תיקוני קו מתבצעים אף הם בקלות ובסלחנות מצד האופנוע. ואם בא לכם לשחק ספורטיבי, הרי שתגלו שהאופנוע הוא פרטנר יעיל וטוב למדי למשחקים שכאלה. ההיגוי כאמור טוב מאד, השילדה לא מרגישה עמוסה יותר מדי, ומיכל הדלק הרחב שהפריע לנו בהאצות, ישמש פרטנר יעיל לברך החיצונית. המתלים מפגינים רכות בסיסית. המבנה שלהם רך מראש, ולא ציפינו מהם ברכיבה בין עירונית - ולא כל שכן ספורטיבית לגדולות ונצורות, אך מצאנו בהם בכל זאת פרטנרים מעולים לרכיבה מהירה וזורמת. המתלה הקדמי עבד יוצא מן הכלל, וללא עיוות כלשהו גם בהטיות שכבר הביאו את הרגלית ללחוץ לי את כף הרגל אל השילדה. אמנם לא ממש יעיל יהיה לבלום סופר מאוחר אל תוך הפניה בגלל אותה רכות מובנית, ולא ממש ציפינו מהאופנוע לעשות את זה, אך בפניות איטיות כמהירות, ועשירות במהומורות קלות, אתה מרגיש היטב את פני הכביש כשהמתלה מעביר לך תקשורת מצויינת, וסופג היטב את אותן מהמורות. המתלה האחורי טוב מאד אף הוא למעט שיכוך ההחזרה שפותח מהר מדי את המתלה למרות שניסיתי לכוון אותו. לא התאפקתי, והחלטתי לבחון את האופנוע בכל זאת על המגבלות שלהן הוא בכלל לא התכוון להגיע. כשלחצתי מאוד לביצועים מעולם הסופר ספורט גילתה השלדה חולשה קלה, ואני אדגיש כי מדובר בפניות במהירות של 200 קמ"ש לערך הכוללות מהמורות. אני חושב שהבנתם את הנקודה!!! אך אם אקח צעד אחד אחורה, אזי ברכיבה ספורטיבית מתונה, המתלים, ההיגוי והשלדה, בשילוב הצמיגים החדשים, מוכיחים כי האופנוע "יושב" בסיבובים באופן יוצא מן הכלל עד אשר מתחיל צליל הרגליות להפריע מעט למרווח ההטיה. ניתן אף להגיע לדודי הפליטה של האופנוע ללא כל בעיה, אך תזכרו כי להחליף אותם זה עסק לא זול… הבלמים, אשר לקוחים אף הם מעולם אופנועי הספורט, עובדים באופן יוצא מן הכלל. גם במהירויות סופר גבוהות בניסיון לבלום באופן מיידי, למעט חוסר הרגש מצד הבלם האחורי שננעל מהר מאוד מבלי להודיע על כך מראש. הבלם הקדמי מלא רגש ומעדכן את הרוכב בכל עת, באיזה שלב של ניצול הבלם הוא נמצא. תענוג. כן ירבו. מה שמפריע לבלם לעבוד כמו שצריך הוא הבולם הקדמי שסוגר את המהלך מהר מאד, אך כבר התייחסנו לכך קודם. אותה רכיבה בין עירונית מולידה צורך בעקיפות כמובן. פה, שוב, מגלה המנוע חולשה. כיוון שמרבית הנסיעות מתבצעות סביב ה- 120 קמ"ש, ובמידה וירצה הרוכב לבצע עקיפה מהירה מבלי להוריד הילוך, יהיה למנוע קשה לספק לו את הסחורה. יש צורך להורדה של הילוכים כדי להעלות את המנוע אל תחומי הסל"ד הגבוהים יותר לצורך ביצוע מהיר והחלטי של העקיפה.
לסיכום
לסיכום
לא התייחסנו לעיצוב היפיפה לטעמינו של האופנוע. לא ממש ברור לנו מה האופנוע הזה מביא איתו. הוא מעוצב מדהים, דומהלקונספט הכללי של אופנועי הסטריטפייט, אך שוקל לפחות שלושים קילוגרמים מיותרים. המנוע לא חזק מספיק כיאה לאופנוע ליטר, והמתלים קצת רכים מדי. אבל, בואו נאמר שהוא לא סטריטפייטר, אלא Every day bike. כאן כבר אנחנו מדברים בלשון אחרת. המתלים רכים מדי? לא ולא. הם מושלמים לעבודה יומיומית של אופנוע המכוון לצרכים מרובים ומשתנים. הבלמים מעולים, רמת הגימור ממשיכה את הקו שהחל ה- ZX6R עם רמת גימור גבוהה מאד, ומחיר לכל אלה שעומד על 88,000 ₪ סבירים למדי. המנוע גם כאן עדיין יאכזב, אך יהיה סביר, ויהווה השלמה טובה למדי של אופנוע מסוג כזה. למעט תגובות המנוע, בעיקר בסל"ד נמוך, האופנוע מקנה חווית רכיבה ייחודית ומהנה. למרות הנתונים היבשים המראים על משקל של 221 ק"ג, התחושה שמתקבלת מהאופנוע לאורך כל הדרך היא קלילה ביותר. והעיצוב האיטלקי מושך עיניים רבות ויוצר התקהלות סביב האופנוע בכל מקום בו חונים, אז תתרגלו להרגשה. ציינתי שהוא מגיע גם בשחור אדום?! ( כן, פה נוזל לי ריר מהפה). אז מה הסיכום? נראה לנו שהציפיות שטיפחנו טרם הגיע האופנוע לאופנוע סטריטפייט, הן אלו שעמדו בעוכריו במהלך המבחן. הוא אמנם מעוצב ככזה, אך רבותי, זהו אופנוע מצויין למגוון רב של משימות, רק לא לסטריטפייט. האופנוע כאופנוע הוא אופנוע טוב. טוב מאד אפילו. יכול היה להיות גם מצוין, עד שבא המנוע וקלקל לנו. לסטריטפייט, יש את הפייזר. כאופנוע יומיומי ולטיולי סופשבוע, זהו אופנוע מצוין.
שליחת כתבה לחבר
תגובות גולשים    הוספת תגובה חדשה
לא נשלחו תגובות לידיעה


by xol | רשת מתנות מקוריות | דומיין עברי | משחקים וקונסולות | לוח קטנועים ואופנועים