שיר אשיר לניקל - הרלי משופר

25/02/2006 21:38:38

איציק קריטי, רוכב אופנועי כביש ספורט ואופנועי שטח, נשלח לפגוש ולכתוב על אופנוע קאסטום מבית" אומנות אחזקת האופנוע". יצאה כתבת הקאסטום שמעולם לא נכתבה, ולא קראתם בשום, אבל בשום מקום!!

בכמה כתבות על קאסטומים בכלל והארלי בפרט נפגש הקורא הממוצע? בערך מיליון וחצי, וכולן משעממות מלבד במקרה שהקורא הוא במקרה הארליסט בנשמה, ואז הוא לא משתעמם אלא מתעצבן מזה שתמיד הכתבות מתחילות ב-"מעולם לא הבנתי מה הם מוצאים ב...". בהמשך בא תיאור מתלהב עם מיטב הפנינים הסטנדרטיות (עמלץ, פאר תוצרת מילווקי וכו'), ובסיום תמיד משובצת הצהרה חגיגית של הכתב שכשהוא יזדקן, זה מה שהוא יקנה כדי לנסוע לנכדים. "לנסוע לנכדים?" – מתעצבן חובב ההארלי בעודו קורע את הכתבה ומשתמש בנייר להבריק את האגזוז – "תיכנסו אתה והנכדים שלך לתחת שלי!...

נשארתי רק אני שצריך לחוות דיעה ועוד מצפים ממני להיות משעשע ("איך נפל ההארלי על הרגל שלי"), אך רציני ("ברצינות נפל הארלי על הרגל שלי"), מעמיק ("משקל האופנוע שנפל על הרגל שלי הוא..."), רחב אופקים ("הוא נפל לרוחב על הרגל שלי!"), בעל ידע היסטורי ("מאז תחילת ייצורו, בשנת 1429, לא נפל אופנוע כזה על הרגל שלי"), ורצוי גם רקע באסטרונומיה ("ראיתי כוכבים כשהוא נפל על הרגל שלי!").

למעשה, כדי לכתוב משהו מעניין על הנושא צריך נקודת מבט ייחודית, כזאת שיכולים לספק למשל שפיצר ("איך לבצע ווילי בהארלי"), עמיר שבתאי ("פנים אל פנים: ניקל מול פלטינה"), או כל כתבת המסוגלת לתת לנו נקודת מבט נשית ("גדול... רוטט... אופנוע מספק ביותר..."). אבל כולם עשו פרצוף עסוק מול משימה שכזאת ונשארתי רק אני, עם נסיון מצומצם של 3315.2 ק"מ בלבד על הארלי וגם זה בכלל בכבישים של מערב ארה"ב, שצריך לחוות דיעה על עוד יצירת פאר קסטומאית, ועוד מצפים ממני להיות משעשע ("איך נפל ההארלי על הרגל שלי"), אך רציני ("ברצינות נפל הארלי על הרגל שלי"), מעמיק ("משקל האופנוע שנפל על הרגל שלי הוא..."), רחב אופקים ("הוא נפל לרוחב על הרגל שלי!"), בעל ידע היסטורי ("מאז תחילת ייצורו, בשנת 1429, לא נפל אופנוע כזה על הרגל שלי"), ורצוי גם רקע באסטרונומיה ("ראיתי כוכבים כשהוא נפל על הרגל שלי!").

בקשר לתמונות אני חייב לציין שלחצתי על עוכרנו היקר עמיר, להוסיף לכתבה חתיכה שתתפשט ותצטלם על האופנוע, אבל הוא סירב בעקשנות מטעמי תקציב אפילו כשהבטחתי לקצץ בעלויות בכך שאצלם בעצמי וגם אעזור לה להתפשט. עמיר הציע את עצמו בתור דוגמן עירום אופנועני ואני התנגדתי מטעמי שפיות, ואילו ההצעה שאני אתפשט גרמה לאופנוע לצהול בבהלה ולברוח. אני עדיין מחכה לתשובתה של פמלה אנדרסון.

כפי שניתן לראות, לאופנוע יש 2 גלגלים, מנוע ומושב. אם החומר הטכני הזה לא מספיק מפורט בשבילך זה סימן שאתה הארליסט, ואין מספיק פירוט בעולם כדי להשביע את רצונך בכל מקרה, אז למה להתאמץ? אבל, היות ומדובר בירחון רציני (אלק רציני, בלי תקציב לדוגמנית עירום מינימלית, אפילו לא למכוערת!) בוא ונתחיל להבין מה זה הדבר הזה, מה הוא היה ומה עופר מ'אמנות אחזקת האופנוע' עשה לו. למעשה אני מציע שתסתכלו בתמונות, ואני אנסה לכוון לדברים הבולטים יותר.

 האופנוע היה במקורו 883 סטנדרטי מודל 92'. 30 אלף מחיר מחירון וגם לך יש אחד כזה. נפח המנוע הוגדל ל-1200 כדי שהאופנוע יוכל בכלל לזוז מהמקום לאחר שקיבל תוספת של 54 ק"ג מתכת בצורת מתלה קדמי 'ספירנגר'. אם המתלה הקדמי הזה נראה לך קצת קיצוני, אתה צודק. כל החלק הקדמי בנוי במידה קיצונית ליצירת מגנט-מבטים ממדרגה ראשונה - בצירוף כידון חלק מתוספות המתנשא אל-על, שימוש בצמות מתכת שזורות להחזקת החוטיאדה, זוג מערכות קפיצים נוצצים ואימתניים המהוות חלק מהמתלה ובמיוחד תורמות הרבה לצורה הכללית, פנס קטן וחמודי עם מצחיה ומתחתיו צופר משכנע במיוחד, וזוג מראות המצהירות: "אני בטוח מספיק שהרשמתי אותך כשעברתי לידך, ואני לא צריך להסתכל אחורה לוודא את זה". באופנוע הזה, אם מישהו רוצה באמת לראות מה קורה מאחורה, שיסובב את הראש... הצהרה נוספת היא השעון הקטן הזה בתחתית הכידון – זה מד סל"ד בלבד וללא ספידומטר שאומר למתבונן: "מהירות זה קטע של אופנועים מכוערים יותר, אני לא צריך".

נקודות נוספות השוות תשומת לב: מיכל דלק דמוי הטיפה מתוצרת חברת 'קאסטום-כרום', כיסא קדמי ואחורי של 'מוסטאנג' לפינוק הישבן, מתלה אחורי פרוגרסיבי של "פרוגרסיב", גלגל אחורי חדש מסוג SOLID בלי שפיצים ובלי שטויות, ורגלית בלם שקיבלה קיט המזיז קדימה את כל העניין לטובת תנוחת ישיבה מסוג פוזה-פלוס, ועוד לא אמרתי כלום על דיסק הבלם הקדמי המאסיבי, שנפילה שלו על הרגל תעניק משמעות חדשה למונח 'רגל שטוחה'.

מלבד התוספות כבדות-המשקל, תרתי משמע, קיבל העיצוב ליקלוקים קטנים וחמודים: שים לב לרדיאטור השמן הקטן והאלגנטי מקדימה, לשעון השמן הקטן משמאל למטה, ולארבעת החרוטים המפוארים המחזיקים את המספר צמוד ללוחית המספר, כל אחד מהם מצופה ניקל, נוצץ במידה מספקת לבלבל את מצלמת המשטרה, וכבד מספיק לשמש כקליע ח"ש. כמובן שאי אפשר (באמת אי אפשר, שמעתי שקסטום עלול להתהפך אם מורידים לו את זה) בלי משענת אחורית (סיסי-באר) משכנעת של קסטום-כרום, עשירה בניקל-כרום ומקושטת כראוי. פה ושם תבחינו בוודאי בכל מיני חלקים קטנים שצופו אף הם ונוצצים למרחוק, בסמלי הארלי ובשאר ההוכחות שבעופר כנראה התגלגלה נשמתו של ז'אן-פייר שרמנטייה, שחי בחצרו של המלך לואי ה-18 והיה אחראי להמצאת התסרוקות המפוארות של התקופה, שהתנשאו לגובה חצי מטר לפחות מעל קודקודי הגברות. כלומר, פרקטי זה לא, אבל מרשים זה בהחלט כן.

עופר גולדנברג, האיש שמאחורי "אומנות אחזקת האופנוע", אינו בוחל גם בזקנות אקראיות, ואל מול המצלמה, בלי בושה, לוקח את מספר הטלפון שלהן. כנראה שהוא חשב שלא נפרסם את הממצאים. טעה, טעות, טועים, טעינו...

ונעבור למכלול אחר, בעל משמעות משלו. קיט הצתה של Cranecams, קיט 'קאמשפט' של 'אנדרוז', מאייד מיקוני 42 מ"מ, ולקינוח אגזוזים סמסונג 'ביג-גאן' 2 ורבע אינצ' שייצורם גרם בזמנו לעליית מחיר הניקל בבורסה הבינלאומית למתכות. כל זה מסתכם, בסופו של דבר במשהו השקול בעוצמתו למה שמוציאים הרמקולים של מטאליקה בהופעה חיה. בעצם זאת עוד הצהרה: "לא חשוב מה אתה אומר על האופנוע, בכל מקרה אי אפשר לשמוע אותך...". עם עוצמת רעש שכזאת האופנוע הזה ימשוך ה-מ-ו-ן תשומת לב, למרבית הצער, גם של המשטרה.

ביצועים: למעשה אפילו לא עשיתי ממש סיבוב עליו, גם בגלל ענייני ביטוח והרשאות, וגם בגלל שלקחת פניה עם היגוי כזה צריך שרירי פלדה וביצים מברזל, או כסף לשלם עבור התיקונים. מה גם שלא ציפיתי לביצועים מי יודע מה, ואני חושד שכל 'קימקו' יעקוף את זה (אבל עם הראש מופנה אחורה וריר על הסנטר). בקיצור, ביצועים זה לא הקטע כאן.

ולסיכום: תכל'ס בא בחור צעיר, השקיע כ-40 אלף ש"ח טבין וטקילין, וקיבל... מה בעצם הוא קיבל? אופנוע? לא ממש, בטח שלא לדעתו של רוכב 'פיירבלייד' או YZ. מה שהוא קיבל זאת יצירת אמנות אופנוענית, עיצוב על גלגלים, פוזה יצוקה בפלדה, יופי אורבני, ניקליזציה של תנועה. אני בטוח שהוא יהיה מרוצה. הארליסט, נו...


הייתי שם – עמיר שבתאי
ההרלי הזה נבנה על ידי אדם צעיר, וזה מורגש. לא סתם צילמנו את האופנוע על רקע הכרך. האופנוע הזה כולו רעש ורוח, ומרגישים את זה. הצליל שהוא מציא משול לרעם של מטוס קרב, המזלג השלוח קדימה, וכל הנוצצים האלה אומרים "תראו, אני כאן", או יותר נכון "תיראי, אני כאן, רוצה זיון?" אופנוע למעבר בין פאבים נקודה.

לאתר אומנות אחזקת האופנוע: http://www.bikeart.co.il



 

 

שליחת כתבה לחבר
תגובות גולשים    הוספת תגובה חדשה
1.גזגז26/02/2006 18:33:08
קריטי כמו קריטי. אפשר לאהוב אפשר לשנוא, אי אפשר לא לצחוק.
2.אמה זה לעזאזל??27/02/2006 19:29:04
גקסר 1000 זה אופנוע... זה אופניים כבדות ונוצצות שחוץ מהרבה רעש לא ממש מזיז אשכים...
3.ל- א28/02/2006 14:27:49
אתה אהבל שלא מבין הרבה באופנועים הא? זה הדבר האמיתי
4.גוציאומנות התחזוקה לבד03/03/2006 00:25:15
בזכות האיש הזה למדתי לתקן לבד את הגוצי שלי,לא צריך יותר משכנתא לשלם לו תיקונים
5.יניב אלחינוואני למדתי בזכות הספר של שחר לוי29/05/2006 00:43:22
אני בטוח שכולם כבר מכירים את הספר המכונה שבאופנוע ואם לא כדאי מאוד שתכירו לטובתכם :-) נגמרו ימי ההשחלות במוסכים שעושקים אותנו


by xol | רשת מתנות מקוריות | דומיין עברי | משחקים וקונסולות | לוח קטנועים ואופנועים