סוזוקי אינטרודר 800

17/02/2006 07:46:06

קרוזר.. אוהב גזים???

הקרוזר הבינוני החדש של סוזוקי מוזר. מוזר מאד.

נבחן במקור עבור בייקס באוגוסט 2005

עמיר שבתאי

אני מודה שמלכתחילה לא אהבתי אותו. גם כשסוזוקי הוציאו הודעה לעיתונות על האופנוע החדש והציגו אותו, לא התרשמתי ממנו מי יודע כמה, וגם כשראיתי את האינטרודר M800 פנים אל פנים באולם התצוגה, לא התעלפתי. נכון שאני וקאסטומים לא בדיוק החברים הכי טובים בעולם, אבל עיצוב, אני יודע להעריך, והאופנוע הזה לא עשה לי את זה.

לא שהוא אופנוע מכוער. בכלל לא. כמיטב מסורת הקרוזרים, גם האופנוע הזה משופע בחלקי מתכת נוצצים ומבהיקים וצבע נוסף עמוק ויפה. אדום במקרה שלנו, או כחול ושחור במקרה שלכם אם תחליטו לרכוש אותו. אבל משהו לא מסתדר לי בעין: הקוים לא ממש זורמים, ונראה כאילו הזדרזו יותר לסיים אותו בדד ליין קצר, מאשר שמישהו ישב ברצינות עם דף ועיפרון ושרטט פעם אחר פעם קוים, בנה פעם אחר פעם מודל, הרס אותו, ישב שוב עם הנייר והעיפרון, בנה שוב מודל, הרס גם אותו, וכך הלאה עד לתוצאה הרצויה. קחו את משפחת השאדו של הונדה למשל, כדוגמא לאופנועי קרוזר יפניים שיכולים להיות גם מאד מאד יפים. אולי הכי יפים. קחו לדוגמא את ה- VN2000 של קאוואסאקי כקרוזר יפני שזכה בארה"ב (!!!) כקרוזר היפה ביותר ל- 2004. האינטרודר החדש לא עומד בקו אחד איתם. "יפה" הוא כן ברמה סבירה. "מהמם", "עוצר נשימה", "מדהים", הוא לא.



אבל בואו ונתחיל מהטוב. מיכל הדלק הוא מהיותר טובים ויפים שנראו לאחרונה על קרוזרים בכלל, וגם עיצוב הפנס הקדמי לא רע. אבל קחו את הכנף האחורית. רק לי היא נראית כמו העתק של הכנף האחורית של ה- EN500 הזקן? נכון שהיא דומה גם לזו של האינטרודר הקודם, אבל בכל זאת. או מכסה הצד האדום שנראה סתם תקוע שם. אפשר היה בקלות לעצב אותו קצת אחרת. בצורה שיזרום עוד למטה לכיוון הרגלית האחורית בצורת "טיפה", וימשיך את הקו של מיכל הדלק המהמם. אגזוזים צמודים היו נותנים אף הם אימפקט עיצובי טוב בהרבה מאשר השניים הפרודים שעל האופנוע, שנראים כאילו הם בעיצומו של משחק הברוגז. בכנף הקדמית לא הושקעה ולו טיפת חשיבה. פשוט לקחו כנף של אופנוע כביש איזשהו שהיה תקוע להם במחסנים, ודחפו אותו לאופנוע המסכן.

האופנוע עצמו לא ממש החליט אם הוא אוהב בנים או בנות. אם הוא קרוזר, או צ'ופר. חלקים מסוימים על האופנוע שייכים ללא צל של ספק לעולם הקרוזרים הכבדים. כמו למשל מיכל הדלק המסיבי עם לוח השעונים עליו כמיטב האופנה האחרונה, אך הכנף האחורית החתוכה ומעוקלת כלפי מעלה, במקום שתמשיך את הקו שמכתיב מיכל הדלק ותכסה את הגלגל האחורי. היא והכנף הקדמית המינימלית, לוקחים את האופנוע יותר מדי אל כיוון הצ'ופריזטים. מצד שלישי, החישוקים הרחבים והצמיגים השמנים מושכים שוב את האופנוע לכיוון הקרוזרים. בקיצור, סלט שלם. הפנס האחורי הוא מסוג "לד", שמקורו כמעט ולא יכירנו על קרוזרים. דד ליין קצר כבר אמרנו?

האינטרודר קנה אותי בזה שהוא דרש ממני לפתוח את המצערת עד לעצר פעם אחר פעם אחר פעם. מנוע פנינה. אגב, גם במהירויות גבוהות המנוע לא מרגיש כאילו עומד להתפוצץ לו משהו, ומעביר גם אז הרגשה של קול. "הכל רגוע, הכל סבבה, תמשיך לסובב את הידית הימנית. אני אוהב להסתובב מהר"

כשיושבים על האופנוע הוא כבר נראה יותר טוב. תושבות הכידון מסיביות, וביניהן מותקן שעון המהירות. מעל שעון המהירות מותקנת חתיכת ניקל שנראה שאמורה לכסות את חיבורי שעון המהירות ואת החיווט שמאחוריו, אלא שאין חיווט מאחוריו. כנראה שזה הרעיון של סוזוקי למושג עיצוב. אגב, הצביעה השחורה היא היפה מכולן. פשוט שם אין את משחקי האדום ניקל לסירוגין, והאופנוע נראה הרבה יותר הומוגני.

עירוני
רכיבה ראשונה על האופנוע, והמצב מחמיר. הכידון רחוק לי מדי ומכתיב תנוחת רכיבה כפופה קדימה וקדומנית מדי. מבט מהיר את תושבות הכידון והקונסטלציה שמסביב לכידון, ואני מחליט שלא לגעת בכלום. יקח למוסך שעות להתאים את כל החלקים שעל הכידון לתנוחת הרכיבה הרצויה לי, ועדיף שיישאר כך. לכן לא תשמעו ממני יותר מדי על תנוחת הרכיבה. אם באופנועים מבחן אני מכוונן לפחות את הכידון ונספחיו לגוף שלי, הרי שכאן אני לא יכול לעשות את זה, ויהיה לא הוגן לשפוט את מיקום הכידון. אגב, צפו להפתעות בהמשך בנושא הזה.

נסיעה בתוך העיר. דווקא לא רע. לא רע בכלל. זוית הצידוד של הכידון טובה מאד יחסית לקרוזר, ורק תנועה ממש, אבל ממש צפופה, תגרום לך להיתקע מאחור. משהו באופנוע הזה מוזר לי כבר מהדקות הראשונות. אני נזכר במקביל שלו מהונדה, ה-VT750, עליו רכבתי באותו כביש ממש, והתחושות משני האופנועים שונות לחלוטין. אם על ההונדה ההרגשה היתה של רוגע תמידי, הרי שעם הסוזוקי זה משהו אחר לגמרי. אבל מה?



המושב מצוין. אין טענות. הוא לא רחב מאד, אבל בשבילי הוא רחב מספיק. רוכב שיחשוב שהמושב צר מדי, טוב יעשה אם יפנה לסניף "שומרי משקל" הקרוב לביתו. ישנה גם מדרגה מאחור, אבל הרכינה שלי קדימה לא מאפשרת לי להנות ממנה.

המתלה הקדמי קצת קופצני וקשיח לרכיבה עירונית. ספורטיבי משהו. הוא עובר בקלילות מעל מהמורות הכרך, ומחזיר את הגלגל הקדמי אל פני הכביש במהירות, גם כאשר הוא נתקל במהמורה "מכובדת". המתלה האחורי לעומת זאת קשה מדי. מהלך המתלה הקצר המוכתב ממבנה הקרוזר, שומא עליו שימרר כדבעי את חיי הרוכב על האופנוע. לא מדובר אמנם במתלה אחורי קטסטרופלי כמו זה של ה- VT750, אך גם זה של הסוזוקי לא מציאה בכלל. גם כאן מדובר במתלה קשיח יחסית, ומכוייל היטב לעבודה אל מול המתלה הקדמי. האופנוע מרגיש הומוגני לחלוטין ברכיבה עירונית. שני המתלים מתואמים היטב זה עם זה. X מצטרף אלי לסיבוב על תקן הכוסית כבוחן מושב אחורי, ומשווה בין המתלה האחורי של הסוזוקי לעומת זה של ההונדה מנקודת המבט של הבלונדינית התורנית: "אין מה להשוות" פוסק X, הסוזוקי הרבה יותר טוב. שמעתן קציצותי? תבקשו מהחבר שיקנה אינטרודר, יהיה לכן יותר נוח מאחור. רק קחו בחשבון שהוא מווברץ פחות... מה קרה? לאן אתן בורחות???

הבלם האחורי הוא הגרוע ביותר עליו היה לי העונג המפוקפק ללחוץ!!! גם לחיצה מסיבית לא מביאה לכח האטה משמעותי ממנו. מהלך רגלית סופר ארוך, לחיצה אדירה ו.. כלום. רגע, יכול להיות ש... ברמזור הבא אני מביט לאחור ולמטה, ואשר יגורתי בא לי בהפוכה לגבה הימנית. אכן מותקן שם בלם תוף. למען האמת ההיסטורית והעיתונאית נציין, כי לא נדיר שעל אופנועי קאסטום או קרוזר מותקנים תופים מאחור, ורכבתי כבר על כמה קרוזרים כאלה. אבל בבלם כל כך גרוע, נתקלתי רק פעם אחת בעבר וזה לא היה על קרוזר, אלא על אופנוע כביש העונה לשם דוקאטי ST והמופיע בגליון זה. אבל שם בסופו של מהלך רגלית ארוך יש עוצמה עד כדי נעילה, וממילא אפשר כמעט ולוותר עליו בשל עוצמת הבלם הקדמי העיקרי. על רגלית הבלם של הסוזוקי צריך לעמוד בכל הכח כדי להצליח לנעול אותו, וכשהנעילה מגיעה, זו הפתעה מוחלטת. על רגש אין בכלל מה לדבר.

X מצטרף אלי לסיבוב על תקן הכוסית כבוחן מושב אחורי, ומשווה בין המתלה האחורי של הסוזוקי לעומת זה של ההונדה מנקודת המבט של הבלונדינית התורנית: "אין מה להשוות" פוסק X, הסוזוקי הרבה יותר טוב. שמעתן קציצותי? תבקשו מהחבר שיקנה אינטרודר, יהיה לכן יותר נוח מאחור. רק קחו בחשבון שהוא מווברץ פחות... מה קרה? לאן אתן בורחות???

כדי לסבר את האוזן. בלם אחורי גרוע באופנוע כביש, אפילו לא ספורטיבי, זהו לא דבר נורא. במילא ברוב המוחלט של הזמן משתמשים בקדמי בלבד, וממילא חלוקת המשקל בבלימה עוברת כל כך קדימה, שהבלם האחורי כמעט ולא משחק תפקיד בבלימה עצמה. באופנועי קרוזר המצב שונה לחלוטין. חלוקת המשקל נוטה לאחור ברמה קיצונית כמעט, וגם בבלימה חריפה חלוקת המשקל והעברתו קדימה לא משתנים בהרבה, עם עליה ישירה בחשיבותו של הבלם האחורי. לכן חשוב שעל קרוזר יהיה בלם אחורי ברמה שהיא לפחות שווה עם הבלם הקדמי. לא כך המצב על האינטרודר החדש.

הבלם הקדמי כבר מספק יותר עוצמה, אבל הוא חסר רגש לחלוטין ברכיבה איטית. המזלג הקשיח מקדימה לא שוקע כמעט בבלימה במהירות עירונית, ואינו מחפה על היכולת החסרה בהעברת מידע לרוכב מהידית הימנית על הכידון. עצמת הבלימה של הבלם הקדמי סבירה, לא הרבה יותר. אין לבלם נשיכה ראשונית מהותית, אלא ככל שתלחץ חזק יותר, תקבל עוד עוצמה. מזכיר את בלמי הדיסק של פעם. וכשאני מדבר על "פעם", אני מדבר על אופנועי שנות השמונים, ולא על אלה עם האות "R" בשמם.
הפנינה העיקרית באופנוע הוא המנוע. אל מול כל מה שלא טוב, מתנוסס מנוע מעולה!!! מהיותר טובים בקרוזרים בעלי נפח דומה. יש לו כל כך הרבה כח למטה יחסית לנפח שלו ובכלל, שכבר בשעות הראשונות על האופנוע, כשרק התחלתי להבין אותו, התחלתי לרכב בהילוך שני וזהו. הראשון הקצר הרגיש לי כמעט מיותר. פשוט לא היה צריך אותו ברובן המוחלט של סיטואציות הרכיבה בעיר. אם כבר הגעתי מדי פעם להילוך ראשון, הרי שזה בדרך כלל היה בטעות. המנוע חלק מאד, ומלבד פמפומים עדינים אופיינייים למנוע V טווין שמזכירים לך שאתה יושב על קרוזר, אתה לא מרגיש אותו כמעט. יכול להיות שחולי הרלי שאוהבים הרבה ויברציות בתחת, ופמפומי בוכנה המרעידים את הנוירונים במח יגידו שכך לא צריך להתנהג מנוע של קרוזר. ואני אומר להם, כוס אמק העולם. שיגידו מה שהם רוצים. ככה בי-די-יוק (לא שגיאת כתיב, בפעם הזו בלבד. השגיאה הבאה היא לא מכוונת אלא סתם בגלל שאני חרא של מגיה) צריך להתנהג מנוע של קרוזר. V2 שמרגישים שהוא V2, אבל בלי מכות לגוף שאתה מרגיש כשאתה בשיעור קיק בוקס.


תצא בחוץ
ואז אתה יוצא מחוץ לעיר, והכל מתחיל להסתדר, ואני אפילו.. שומו שמים, מתחיל ממש לחבב את האופנוע. בתחילה עשיתי לו את כל המבדקים הרגילים שעובר אצלי מנוע. רול אונים שמוציאים אותו מדעתו עד שהוא מתנדב מעצמו לאישפוז כפוי במחלקה פסיכיאטרית גריאטרית נוירולוגית גרעינית, פתיחות מצערת פתאומיות וכו', והכרחתי את עצמי להמשיך בקו שכבר היתוותי לעצמי בארבע חמש שעות האחרונות וכ- 250 ק"מ מצטברים: את האופנוע הזה, אני לא אוהב נקודה. בסופו של דבר נשברתי, אוי לה לבושה. אופנוע מוזר.. מאד מוזר..



שנתחיל ישר מ"למה מוזר", או שנמשיך עם כתיבת המבחן?! אתם יודעים מה? אני אספר לכם למה מוזר, ואחר כך נחזור לסדר. אם ה- VT750 של הונדה השרה עלי רוגע מוחלט, ופשוט דרש ממני לרכב לאט ולהפנים את מכמני הארץ, הרי שהאינטרודר הוא ההיפך המוחלט: תן לו בגז, והרבה. הוא פשוט דורש ממך לפתוח עוד ועוד את המצערת ולרכב מהר. אני רוכב דרומה, ולא ממש מאמין לזה. רבותי. אם אתם בעניין של קרוזר מהיר, האינטרודר הוא האופנוע המושלם. תנו לאותו האופנוע בדיוק, עם אותם מכלולים, עוד 800 סמ"ק, ויהיה לכם את הקרוזר המהיר המושלם. עזבו אתכם מהמפלצות הגדולות של הונדה והרלי. רכבתי על כולן. האינטרודר הוא הדבר האמיתי. אפרופו רול אונים, בהילוך הגבוה הוא יורד ל- 30 קמ"ש מבלי להיחנק, ופתיחת מצערת ב- 120 קמ"ש, מזניקה אותו קדימה כך שלא צריך להוריד הילוך לעקיפה. מעולה!

רגע רגע.. יאמר הקאסטומאי המצוי. מה זה "מהר"? אז זהו, שמהר זה לא ממש מהר. האינטרודר נעצר לי בסביבות ה- 180 קמ"ש וחדל להאיץ עוד, אבל הדרך שבה הוא עושה את זה, היא המקסימה בעיני. כחולה מהירות ותאוצות ביניים חזקות, האינטרודר קנה אותי בזה שהוא דרש ממני לפתוח את המצערת עד לעצר פעם אחר פעם אחר פעם. מנוע פנינה. אגב, גם במהירויות גבוהות המנוע לא מרגיש כאילו עומד להתפוצץ לו משהו, ומעביר גם אז הרגשה של קול. "הכל רגוע, הכל סבבה, תמשיך לסובב את הידית הימנית. אני אוהב להסתובב מהר", יאמר לך המנוע. וכולם הרי יודעים שאני אדם רגוע, נינוח, לא קריזיונר, לא מופרע, אוהב את הבריות, נוח לרצות, ועושה בהכנעה ובענווה כל שמבקשים ממני. אז סובבתי. עד הסוף. כל הזמן.

אם ה- VT750 של הונדה השרה עלי רוגע מוחלט, ופשוט דרש ממני לרכב לאט ולהפנים את מכמני הארץ, הרי שהאינטרודר הוא ההיפך המוחלט: תן לו בגז, והרבה. הוא פשוט דורש ממך לפתוח עוד ועוד את המצערת ולרכב מהר

תנוחת הרכיבה במהירויות הללו מעולה. אתה ממילא משתופף קדימה, ולכן הכידון הרחוק עושה לי היטב את העבודה ולא גורם לי לקפל את המרפקים יותר מדי. הישבן שהלך אחורה נתקל סוף סוף במדרגה מאחור, הרגליים מצליחות לחבוק היטב את מיכל הדלק, וכפות הרגליים מתכנסות היטב בחלק הרגליות הפנימי. אין בעיה לרכב על האופנוע הזה מהר, למרות שכביכול ההגנה שלו מהרוח אמורה להיות אפסית.

המתלה הקדמי הקשיח, מסתדר מצוין עם המהירות הגבוהה. ניכר בעלילי שלשם כיוונו סוזוקי. אני לא יודע אם זה נכון שיווקית או לא, אבל זו התוצאה, וניכר שסוזוקי הלכו איתה. קרוזר שנוסע מהר. עומס הקפיץ הראשוני של המתלה מתאים מצוין למהירות ממוצעת של 160 קמ"ש, ושיכוך ההחזרה עושה עבודה מצויינת ומדביק את הגלגל הקדמי לכביש גם כשהאופנוע עולה על מהמורה חדה במהירות הנ"ל. שיכוך הכיווץ טוב בדרך כלל, למעט אותה מהמורה חדה. אז אתה תרגיש מכה קלה בידיים, אבל לא כזו שמפריעה יותר מדי או פוגעת בך. היתה מהמורה, ועברה לה.



השילדה לא תעמוד במהירויות הפניה אותן אוהב המנוע. אין בעיה עם הצמיגים: האופנה הקרוזרית המכתיבה חישוקי 16 ו- 15", צמיגים רחבים ללא שום פרופורציה להספק, ומתלה הפוך מקדימה, תומכת היטב במהירויות הפניה אותן מבקש האינטרודר. השילדה לעומת זאת, לא אוהבת מהירויות פניה גבוהות, ובמחלפים מהירים במהירות שמעל 120 קמ"ש היא מתחילה להתעוות. לא נורא. אפשר לחיות עם זה. אגב, ניסיתי לקחת את השילדה למגבלותיה ולמגבלות הפחד שלי. בפניה מאד מהירה של כ- 170 קמ"ש ואופנוע נמוך, נאלצתי להוריד גז כי פשוט פחדתי שהשלדה תישבר. אבל כאן אנחנו מגיעים למגבלות המבחן של כלי רכב, ובטח לא כחלק אינטגרלי ממבחן דרכים והציפיות מאופנוע שיתנהג כמו שהוא אמור להתנהג. עם ההיגוי אין בעיה, גם לא במהירות גבוהה. הכידון רחב, ומציע מנוף היגוי רחב למדי. אגב כידון, אתה לא הופך למפרש, גם במהירויות גבוהות.

הבולם האחורי לא משהו. שוב, מהלך קצר עם עומס קפיץ ראשוני קשיח, לא עושה טוב לאופנוע. היו בהחלט מצבים בהם בכבישי הדרום המשובשים, הזנב פשוט קפץ למעלה והאופנוע ניתק מהכביש. אמנם אנחנו מדברים כאן על מצבי קיצון, אבל האופנוע מבקש ממך לרכב שם באיזור. אז מה, תגיד לו "לא"?! גם ברכיבה שפויה הבולם האחורי לא מבריק. הוא נוקשה מדי, קצר מדי, בועט מדי. מתלה אופייני לקרוזר יפני, אבל טוב למשל בכמה רמות מזה של ההונדה. בניגוד להונדה, ובניגוד גם לאינטרודר הישן, גל ההינע אינו משמש גם כחלק מהמתלה האחורי, אלא האופנוע מצויד בזרוע אחורית של ממש המקיפה את גל ההינע מלמעלה ומלמטה, והאפקט מורגש היטב בפניות מהירות. רעיון מצוין של סוזוקי, שקל להאמין שיאומץ על ידי שאר היצרנים היפנים.

הבלם הקדמי דווקא משתפר ככל שהמהירות עולה. כמות הרגש עולה ביחס ישיר למהירות האופנוע ושקיעת הבולם הקדמי. אני יודע שהרגש בבלם לא אמור להיות מושפע מהמתלה הקדמי, בטח לא משקיעת המתלה הקדמי, אבל כאן קורה משהו אחר. בכל מקרה, במהירות גבוהה או בין עירונית, הבלם הקדמי מתחיל להתנהג נורמלי. עדיין צריך ללחוץ אותו חזק, ועדיין אין מספיק רגש, אבל לבלום במהירות נמוכה בתוך העיר, ולבלום במהירות בין עירונית, מדגישים הבדלים מהותיים בהתנהגות הבלם. אבל הוא עדיין לא מספק. ישנם בלמים טובים בהרבה מהבלם הקדמי הזה.

על הבלם האחורי אני בכלל לא רוצה לדבר מטעמי בריאות נפשית. אין לי מה לכתוב עליו מלבד קטילה גורפת וחד משמעית. סוזוקי חייבים להחליף אותו באחד שיכול גם לבלום את האופנוע, ולא לחכות לשנה הבאה. קשה להאמין שמאותו בית שממנו יצא הבלם הזה, יוצאים הבלמים הכל כך איכותיים של סדרות ה-R. עזבו את ה-R. של ה-GS...

לסיכום
האינרודר הוא לא קרוזר "רגיל". לא אהבתי את העיצוב שלו, לא אהבתי את התנהגות היום יום שלו, אבל אהבתי מאד את ההתנהגות שלו מחוץ לעיר, ועוד יותר אהבתי את המנוע. האופנוע הזה יודע לייצר ריגושים הנובעים ממהירות יותר מכל קרוזר אחר שרכבתי עליו, כולל ה- VTX1800 של הונדה. הוא טוב יחסית בפניות מהירות, הוא אוהב סל"ד, והוא כיף לרכיבה מהירה. מזכיר בהתנהגות שלו את הספורטסטר של הרלי. קשה לי לסכם את האופנוע הזה בגלל השינוי הקיצוני בהתייחסות שלי אליו ומה שהוא סיפק לי במגוון מצבים שונים. לכם, יש כאן את המבחן. תחליטו אתם אם זה אופנוע בשבילכם או לא. קחו נסיעת מבחן משלכם, זו העצה היחידה שאני יכול לתת לכם. יש דברים שאהבתי, מאד, ויש דברים שמאד לא אהבתי. מאד.


ברגע האחרון: שיטוט אינטרנטי לאחר שעברה הכתבה לגרפיקה, גילתה כי לאינטרודר שבמבחן יש גם אח העונה לשם אינטרודר C800. על האח יושמו כמעט כל הטרוניות שיש לי לגבי עיצוב האופנוע למעלה. טוב יעשו היבואנים אם יחליטו להביא את הדגם המושקע יותר. ע"ש.

נתונים טכניים

מכלולי מנוע

תצורה: V2, 4 פע', 4 שס'
נפח: 805 סמ"ק
קירור: נוזל
קדח Xמהלך: 83X74.4 מ"מ
יחס דחיסה: 9.4 ל-1
הספק מוצהר: 56 כ"ס
הזנת דלק: הזרקה, לועות 34 מ"מ
מצמד: רב דיסקי רטוב
תיבת הילוכים: 5 מהירויות

מכלולי שילדה

תצורה: צינור מרכזי, פלדה
מתלה קדמי: הפוך
מתלה אחורי: מונושוק
צמיג קדמי: 130/90-16
צמיג אחורי: 170/80-15
בלם קדמי: דיסק יחיד 300 מ"מ, 2 בוכנות לקליפר
בלם אחורי: תוף 180 מ"מ
זוית מזלג: 32.3 מע'
גובה מושב: 700 מ"מ
בסיס גלגלים: 1655 מ"מ
מיכל דלק: 15.5 ל'
משקל יבש: 245 ק"ג


שליחת כתבה לחבר
תגובות גולשים    הוספת תגובה חדשה
1.גוצינעלם20/02/2006 22:15:30
עוד אחד מיני רבים שנופל ביניהם
2.גזגז21/02/2006 09:39:39
מה זה בחלק האחורי של הקסדה של ע"ש?


by xol | רשת מתנות מקוריות | דומיין עברי | משחקים וקונסולות | לוח קטנועים ואופנועים