סוזוקי SV1000



קליע הכסף

יהונתן ענפי. צילם: גלעד קוולרצ'יק

בשנה האחרונה אנחנו מתחילים לראות איזושהי מגמה של שינוי בשוק. אם לאחר ה- TL1000 של סוזוקי שהובא בחלק האחרון של שנות ה- 90 לא ראינו יותר מנועי V2 בארץ, הרי שדברים מתחילים כעת להשתנות. יכול להיות שזו ההתבגרות של הקהל הישראלי שכבר לא מחפש כמה שיותר כוחות סוס, ולא מחפש את "הכי ספורט שיש", אבל בשורה התחתונה אנחנו מתחילים לראות אופנועים מעניינים שבעבר לא חשבנו שיגיעו. יכול להיות שהיבוא של דוקאטי עשה את זה, ויכול להיות שזה סתם צירוף מקרים, בכל מקרה פתאום יש ליין שלם של אופנועי V2 בארץ. הדוקאטים כאמור, ה- VTR1000 של הונדה, וכעת גם ה- SV1000 של סוזוקי.

ההרגשה על האופנוע היא הרגשה מיידית  של בית. אני לא זוכר מתי בכלל הנעתי את האופנוע ומתי התחלתי לסובב את המצערת, וכבר מצאתי את עצמי משייט בין הנתים באיילון כשהמכוניות כאילו עומדות. נתון המשקל מעמיד את האופנוע על 187 ק"ג יבשים, סביר יחסית לאופנועי V2 עם 1,000 סמ"ק, וברכיבה עירונית מרגישים את המשקל. אין לו את הקלילות המאפיינת הרבה אופנועים אחרים כאילו המשקל נעלם עם תחילת התנועה. השלה של כמה קילוגרמים מהמשקל של האופנוע, או לחילופין סידור שונה למרכז הכובד, היו מחוללים פלאים בתגובות ההיגוי של האופנוע בנסיעה איטית עירונית. חצי הפיירינג הרחב מקדימה, ודודי הפליטה מאחור, מסתירים את העובדה שהאופנוע צר מאד. גובה המושב עומד על 800 מ"מ בלבד, (כן, היום זה נקרא נמוך). נקודה מעניינת להתייחסות הוא משכך ההיגוי המובנה בחלקו הקדמי של האופנוע. קצת מזכיר את האח בעל שני הצילינדרים הנוספים שבחנו בגליון הקודם. למרות שבהמשך לא הרגשתי את הצורך באותו משכך היגוי, כנראה שמהנדסי סוזוקי החליטו ללכת על הצד הבטוח ובטח אמרו לעצמם,"אם כבר התחלנו לאבזר, אז למה לא להתפנק עד הסוף?!". אז כחלק בלתי נפרד מאותו תהליך אבזור, תא הטייס (לוח השעונים) קיבל משמעות פרקטית בלבד, ובלי הרבה נתונים מיותרים. לוח שעונים נקי ונוח לקריאה, מאובזר במד סל"ד, מד מהירות, מד דרך למדידת ק"מ, שעון, נורת דלק אשר נדלקת ברגע שכמות הליטרים במיכל יורדת, נוריות פניה, אורות דרך ומעבר ו"האזארד", כדי שכשעוקפים שורה של מכוניות ב- 150 קמ"ש בווילי על השוליים, הנמלים לא יחשבו שזה מטוס שנוחת (מה אתה על סמים?! אחד המשפטים הכי הזויים –שלא לומר מטומטמים, שנכתבו אי פעם בעיתונות הרכב בכלל. העורך.).



הסוזוקי מאובזר במערכת שנקראת SDTV-Suzuki Dual Throttle Valve System, אשר בשילוב מערכת הזרקת הדלק, קופסת האויר המוגדלת בעלת קיבולת של 9 ליטר המתחברת לשני צינורות אספקת אויר בעובי 52 מ"מ האחד, דואגים להזרמת אויר חלקה למנוע ושמירה על מומנט בסל"ד נמוך ובינוני.

אמרנו מבחן, לא?!
אני מגיע לאיזור המבחן האהוב עלי סביב בית שמש. ים של כבישים מפותלים ובאיכות טובה. המושב בשלב זה כבר גמר את המבחן עם הציון "נוח". המתלים רכים בבסיסם, ובשילוב המושב הנוח מבטיחים נוחות גבוהה. אך כבר בתחילת הדרך בין כל אותם פיתולים, החל האופנוע לבצע זריקות תחת קלות וכל מהמורה קלה על גבי האספלט החם גרמה לביטחון העצמי שלי לקבל מכה נוספת. מסתבר שמי שרכב על האופנוע לפני פשוט שיחק עם המתלים בלי לדעת ממש מה הוא עושה. אני עוצר בצד, מסתכל על הכיול הנוכחי של המתלים ומקבל חררה. יאללה לעבודה. השינוי היה מדהים. אם עד לאותה נקודה לא ממש התחברתי לאופנוע שהתנדנד לי בצורה מגושמת, הרי שלאחר כיוון מדוקדק מאוד של המתלים, אשר טווח הכיוונון שלהם רחב מאד יחסית לאופנוע שהוא לא ספורטיבי טהור, הרכיבה הפכה מחלום לא נעים לחוויה נעימה ורצויה ביותר.

ככל שהתרבו הפניות וככל שחלף הזמן, החיוך שהחל את דרכו מתחת לאף, מצא עצמו מאוד מהר מישר קו אל מול האוזניים. האופנוע פשוט "יושב" מדהים. כיוון ההתלים הפך את חווית הרכיבה על פניה. המתלים עקבו את הכביש באופן מושלם, השלדה הצרה והקשיחה דאגה לתקשורת חלקה ונקיה עם הכביש, גם בחלקו הקדמי של האופנוע וגם באחורי. ההרגשה היתה כאילו הרכיבה הפכה למעין טייס אוטומטי. האופנוע מגיב טוב לכל פקודה הטיה ומאפשר תיקון של ההיגוי במהלך הפניה ללא כל בעיה עם הרגשה יציבה בכל אותן פניות.
הפניות הפכו הדוקות יותר, צלילי המתכת שמלאו את האויר נוצרו כתוצאה ממגע הרגלית השמאלית עם הכביש. ופה, יבואו רוכבים ויטענו כי האופנוע לא אמור לשמש לרכיבה סופר ספורטיבית... אז אני אחלוק עליהם ואדגיש, כי זהו אופנוע ספורט המיועד לשלב רכיבה ספורטיבית אל מול רכיבה מתונה, והוא עושה את זה מצוין. מרווח ההטיה של האופנוע ברכיבה ספורטיבית די מוגבל. קל יחסית להגיע לרגליות, ורק איסור גורף מהעורך גרם לי שלא לשייף את דודי הפליטה בכביש. לאופנוע אין שום בעיה לרדת עוד ועוד נמוך.
המתלה האחורי בשילוב הזרוע האחורית המעוגנת לשלדה הסופר קשיחה, מספק פרוגרסיביות מצויינת. ככל שהלכה הרכיבה אל הסוג ה"קשה", עדיין המשיך המתלה לספק יכולת עקיבה מצויינת אחר פני הכביש. מעולם לא הרגשתי הרגשה שת מתלה שהוא כל כך רב גוני. מצד אחד המתלה רך מאוד ונוח ברכיבה רגילה, ובכל זאת ברגע שמתחילים ללחוץ על האופנוע מתקבלת תחושה שגם היכולות הספורטיביות שלו עולות בהתאם לרכיבה.

הבלם הקדמי הפתיע עם המון רגש. ניתן לדעת לאורך כל קו הבלימה עד כמה ניתן עוד ללחוץ על הבלם מבלי לנעול את הגלגל הקדמי. בבלימה מאוחרת יחסית לתוך הפניה (כמו שהעורך אוהב), עזיבה מהירה וגסה של הבלם הקדמי אינה גורמת ל"קפיצת" הפרונט. שיכוך ההחזרה המצוין עושה עבודה מעולה, ונותן הרגשת יציבות למי שמחליט לרכב על האופנוע הזה חזק ו....לשגות לפעמים. עוצמת הבלימה המתקבלת מקדימה מצוינת, וכאמור, עם רגש מצוין. הבלם האחורי לא מאכזב, ומשלים את הבלם הקדמי ברמת הרגש הגבוהה שלו, וביכולת לסייע לתהליך הבלימה מבלי להפתיע ע"י נעילת הגלגל האחורי.


ברגע שכמות האדרנלין בגוף ירדה, עברתי לרכיבה רגועה. כזאת שמאפשרת ליהנות מהנוף שהותיר אחריו החורף שניה לפני שהוא נעלם. בד בבד התחלתי לשים לב לכל אותם פרמטרים האמורים לשמש את הרוכב בנסיעת היום יום כמו מהירות מירבית למשל.. סתם. תנוחת הרכיבה בנסיעה רגועה, נוחה מאוד ואינה יוצרת עומס על הזרועות. המראות, בסטנדרט של אופנוע ספורט (ז"א קטנות), אך עושות את העבודה באופן יעיל ונוח, כך שניתן לראות את הרוכבים אתך נעלמים אט אט מאחור. חופת האופנוע או כמו שאומרים בגרוזינית מגן הרוח, עובד טוב במהירויות גבוהות, שם הוא זורק את הרוח מעל לראשו של הרוכב. תיבת ההילוכים נשארת בסטנדרט של סוזוקי. היא קלה וטבה מאד לתפעול, אך קיימות נקישות קלות בהעברת ההילוכים. נקודה שהייתי משפר, צליל המנוע, רק בסל"ד נמוך הצליל נשמע סביר ותו לא, ומעבר לכך, ככל שעולים בסל"ד מתקבל רעש של טרקטור חקלאי שברגע שעוברים את 25 קמ"ש (עם הטרקטור) בא לך לתקוע באגזוז תפוח אדמה או לחלופין להוריד את דוד הפליטה שאולי נקבל רעש קצת יותר בשרני. בקיצור, הנקודה "הכל כך חשובה" הזאת, יכולה להיפתר די בקלות לכל החפץ בעיקרה. בסל"ד ביניים מתקבלות ויברציות קלות אשר קצת פגעו בהנאה של הרכיבה הרגועה, אך מדובר בנקודה מאוד ספציפית במד הסל"ד, ולכן, ניתן אולי להוריד הילוך או להפחית/להוסיף טיפה גז, על מנת שלא תתקבלנה אותן ויברציות מעצבנות. מנוע ה 996 סמ"ק של כדור הכסף, מאפשר קבלת מומנט יעיל מבלי שהתעורר הצורך בהורדת הילוך. רק ברכיבה אגרסיבית יותר, נזקקתי לפעמים להורדת הילוך על מנת שתתקבל התחושה של המשיכה העוצמתית לפנים בזמן יציאה מפניה. מיכל הדלק, בנוי באופן יעיל ומאפשר חביקה יעילה כאשר בחלקו התחתון הוא צר יחסית, ובחלקו העליון הוא רחב יותר ומאפשר עגינה טובה לברכיים.

אמאלה' עיר
לצערי זהו חלק בלתי נפרד, שחייבים לבצע. כי מה לעשות? האופנועים משמשים ככלי תחבורה גם לעבודה באמצע שבוע ולא רק לנסיעות ולטיולים בסופי שבוע.
אז ככה, בין המכוניות יכולת ההשתחלות של כדור הכסף נוחה מאוד, מרווח הצידוד של הכידון יעיל, נוחות הרכיבה טובה מאד, וללא ספק, בזכות העובדה שהאופנוע צר מאוד, קל לעבור בין המכוניות השונות מבלי להיתקל בבעיות כלשהן מצד דודי הפליטה הפרוסים לצדי האופנוע.
גם בניסיון לעלות מדרכות ולרדת אותן, ה 15 ס"מ של מרווח הגחון מאפשרים לבצע את המלאכה כראוי, מבלי לשפשף את חלקו התחתון של האופנוע. בזכות מבנה המנוע וגדלו, ניתן לשמור על הילוך ספציפי בתוך העיר מבלי לעסוק הרבה בעבודת יד של הורדה והעלאת הילוכים.
כמו שכבר אתם יודעים, מע"צ לא משאירה אותנו בידיים ריקות, או ליתר דיוק בישבן נקי מכאבים, וכל אותן מהמורות שונות ומשונות בין חוצות העיר, משמשות מבחן דרך לעבודת המתלים. בקיצור, התחת קיבל את המגיע לו, או בשפה המקצועית, משכך ההחזרה שידר חלק מהמהמורות ישירות לגב. אך לא הכל מושלם. נקודת חולשה שהתעוררה, הוא עומס קטן על הזרועות בתוך העיר אשר נובע מתנוחת הרכיבה.


גזר דין
כל גבר סטנדרטי, היה מחפש לעצמו או לפחות חולם על המאהבת המושלמת. אתם יודעים... זאת שיש לה מנוע טוב, אופי סביר, שיודעת לפנק מכל הכיוונים ושתהיה קצת מטורפת איפה שצריך. ובכן, הסוזוקי הזה שנבחן פה יודע לשלב את כל התכונות האלו יחד. הוא סוג של אופנוע שנותן קצת מכל דבר ועם הרבה טעם טוב. ככל שרכבתי עליו יותר, כך רציתי להמשיך לרכב עליו. למרות שאני יותר מתחבר לצד הארבעה צילינדרי שבי, הרי שהאופנוע הזה גורם לך לבחון מחדש את היחס שלך למנועי . פשוט מתאהבים במהירות בתצורת המנוע הזו באופי המיוחד שהיא מספקת. המנוע כאן הוא חלק בלתי נפרד מהאישיות של האופנוע. העיצוב החצי עירום, שילדת הצינורות, הרזון הכללי, ובכלל ההתנהגות שהוא מספק לאחר מכן. גורמים ל- SV להיות אופנוע ייחודי מאד, אך גם מיוחד ושונה כל כך מהנוף של האופנועים בישראל. האופנוע הזה יכול לקחת אותך עם עוד מישהו או מישהי מאחור לטיול סבבה של סוף שבוע, אך מבלי לוותר על "קטנה" באיזורים ההרריים. הוא הרבה פחות קשיח מאחיו הספורטיבי מבית הונדה, וככזה, הוא אופנוע ייחודי למדי בשוק האופנועים בישראל.


שליחת כתבה לחבר
תגובות גולשים    הוספת תגובה חדשה
1.עופראחלה אופנוע04/12/2005 07:55:42
רכשתי את האופנוע האמור ואני נהנה מכל יום ורגע איתו. נסיעה מהצפון לאילת? בקלות, מהירות וכיף. נסיעות לעבודה? אין בעיה- אופנוע לשימוש יום יומי.
2.עופראחלה אופנוע 204/12/2005 07:56:30
המשך: רכיבת כיף בכבישים החדשים לצפת? ייתן גם ייתן! אופנוע שהנפח 1000 סמ"ק (כמעט) מאפשר יותר מבלי להפחית מהשימושיות היומיומית ומקומית. עיצוב שגורם לכל הסביבה לסובב מבטים ולהפנות שאלות, תהיות והצעות... ממליץ בחום- שווה כל שקל.


by xol | רשת מתנות מקוריות | דומיין עברי | משחקים וקונסולות | לוח קטנועים ואופנועים