הונדה CBR1100XX

03/02/2006 06:25:50


דו"גזילה

יונתן ענפי מציג את אופנוע הספורט תיור הגדול והמהיר של הונדה, וכן, יש גם מה לדבר על רכיבה ספורטיבית

נבחן במקור עבור גליון ינואר 2005 של מגזין בייקס

יונתן ענפי
צלם: אילן קליין

כבר בשנים בהם נולדה הציפור השחורה, הדגש המרכזי בפיתוח אופנועים הפך להיות דיאטה ופיתוח גוף: כמה שיותר קל, כמה שיותר חזק. אך מאידך, צצו כמה ממהנדסי הונדה עם מוחות שונים ומשונים, ובזמן שכל ההורים שלחו את ילדיהם למכון הכושר לצורך פיתוח כושר הגופני, הונדה שלחו את ה"ילד" שלהם לאוניברסיטה כדי שישכיל, יאכל קצת עוגות, ומי יודע, אולי יצא ממנו משהו?! אבל הם לא היו היחידים. במבחן אופנועי העל הבריונים והשמנים נמנו גם ה- 1200 ZZR של קאוואסאקי, וההיאבוסה, מלך המהירות מסוזוקי, שבמקומות מסויימים בעולם כבר הפך לאופנוע פולחן, ולא מובנת לי ההתעקשות של עופר אבניר לא לייבא אותו לארץ.

בשלב מסויים סימנה לי המורכבת מאחור שעוד רגע נתלש לה הצוואר. ממש לא התכוונתי לרכב מהר, ולא חשבתי שאנחנו במהירות ממש גבוהה, אך הספרות 260 שנגלו במד המהירות, הסבירו לי עד כמה נוח מרגישים במהירות הזאת


התכנון הראשוני של ה- XX, היה יצירת מתחרה על תואר האופנוע המהיר ביותר בעולם תחת השם "ציפור שחורה", שנבנה כמודל קרקע מקביל למטוס הריגול הענק של צבא ארה"ב. המטוס הזה אגב מסוגל לצבור מהירות שיא של 3 מאך, ושמר על תואר המטוס המהיר בעולם (בתחומו) במשך 30 שנה.

אז כן, ההונדה אכן מהיר, אך גם הגיל, וגם לאור העובדה שה- CBR600RR יכול לשבת לו על הזנב במידת מה, אנו מבינים שמהירות זה לא הצד החזק שלו. יתרה מזאת, בהתחשב בעובדה שה- ZX12 של קוואסאקי וגם ה- GSX R1300 של סוזוקי כבר מזמן חצו את מחסום ה- 300 קמ"ש, הרי שההונדה CBR1100XX נעמד בקטגוריה של "היה אמור להגיע ל 300".
במהרה נתכנסו שוב מהנדסי הונדה סביב שולחן הדיונים לדיון חירום, שבמהלכו אף עלתה האפשרות להפסיק כליל את ייצור האופנוע. אך לבסוף הוחלט על שינוי הגדרתו מאופנוע "מהירות", לספורט תיור אימתני בדומה ל- ZZR1200. בין המתחרים שלו בארץ אפשר למנות, מלבד הקאווסאקי, את ה- FJR1300 של ימאהה.הונדה מיקדו במשך השנים את פיתוח האופנוע בצד הנוחות, ע"י מושב רך ורחב, ובצד הפרקטי ע"י מיקום כל נקודות המגע עם הרוכב באופן מושלם. בצד של הכוח, דאגו הונדה לרצועת כוח ארוכה ורבת מומנט לצורך גמיאת מרחקים בהילוך השישי.


טכני
מנוע ההונדה מצויד במערכת הזרקת דלק אלקטרונית, 1137 סמ"ק, 152 כ"ס ב- 9,500 סל"ד, ו- 11.9 קג"מ ב 7,250 סל"ד. מבט, אפילו מהיר, סביב קווי המתאר של ההונדה, מסגירים מיד את העובדה שלא מדובר באופנוע עצבני. זהו אופנוע גדול, כבד, סולידי, מרווח מאוד ונוח. ברגע הראשון של הישיבה על גבי האופנוע, מתקבלת התחושה כי המשקל שלו, 224 ק"ג יבש, הולך להיות חוליה בעייתית מאוד (מה שמזכיר לי במקצת את ה ST3 של דוקאטי). גובה המושב עומד על 810 מ"מ נמוכים יחסית, כאשר רוכב במידותי (הגדולות) מתאים פיקס לאופנוע מסוג זה עם רגליים מונחות באופן מושלם על הקרקע. נסיתי לנענע קלות את האופנוע מצד לצד והרגשתי את מסת המשקל שלו עוברת מצד לצד ומנסה בכל פעם למשוך אותי כלפי מטה. מראה מיכל הדלק הגדול מוביל אל לוח מחוונים עשיר מידע, הכולל נוריות ביקורת, מד אוץ, מד סל"ד ואפילו מד מיכל דלק. כל הנתונים הללו נמצאים תחת קורת גג אחת גדולה ורחבה מאוד (חופת האופנוע), שתפקידה לזרוק את הרוח מעל לראשו של הרוכב במהירות גבוהה. עניין חשוב לאופנוע שאמור לתייר באופן רצוף במהירות כזו.

עיצוב האופנוע שנוי במחלוקת, ועד להחלטה סופית של ועדת העיצובים של בייקס, אני יכול להגיד כי קיים דמיון רב בין חלקו הקדמי של האופנוע לבין מטוס ה"חמקן" של ארה"ב, תסתכלו טוב טוב, אתם תבינו...
אז עכשיו, אחרי שיש לנו פחות או יותר מושג עם מי יש לנו עסק, נתחיל לרכב.

הפאנטום של הונדה
יום המבחן. מקבצים גדולים של צמר גפן אפור כיסו את השמיים ואיימו לשלח עלי ממטרים של גשם. אך ידעתי שעדיף להירטב ולא לספר לעורך שאני מבטל את המבחן, ובכל זאת לקחתי של ההונדה למבחן. מבט דמיוני מהיר לעבר מסך הטיסות היוצאות, ולפני שהספקתי למצוא את מספר הטיסה וסוג המטוס, קראו בשמי, "יונתן, יונתן, גש בבקשה לדסק המודיעין..." (יונתן יונתן, תפסיק עם הסמים. ע"ש). בקיצור לקחתי את המפתחות של האופנוע, הכנסתי לסוויץ', ודידיתי לעבר הפקק שהיה מולי. הנעתי את האופנוע, צליל המנוע חרישי אך עמוק מאוד, המצערת מגיבה לכל פיפס של סיבוב במהירות אך בלי עצבנות, רגליות הרוכב מאפשרות תנוחת רכיבה נוחה מאוד, ומיקום הידיים מתאים אף הוא לקו הנוח, כשמיקומן נוח מאוד על גבי כידון האופנוע.

המנוע הוריד את ההספק הרב שלו באופן רגוע ומבוקר מאוד אל הגלגל האחורי, וכל האופנוע הרגיש מקשה אחת. הרגלית הימנית החלה במלאכת ריתוך האספלט, ורכבים שסביבי החלו שוב להיות מטרד


כבר סביב ה- 40 קמ"ש לערך, נעלמת כמעט לגמרי התחושה כי מדובר באופנוע שאוצר בחובו 224 ק"ג יבשים ביום רטוב. התחושה שמתקבלת היא נוחות ואף קלות מסויימת. אולי בגלל הציפיות הנמוכות ממנו בתחום הזה. האופנוע החל למשוך לפנים בחוזקה, הספרות החליטו לא להיכנע לכל הביקורות השונות של שאר המגאזינים בחו"ל, ועשו את דרכן מעלה בסקאלה הדיגיטלית ביתר קלות. קו ה- 200 קמ"ש הופך להיות נחלת העבר מהר מאוד.

בעת עליית הסל"ד, קשה מאוד לשמוע את המנוע. מד הטורים עולה מעלה במהירות. חוסר עירנות ובלי עין אחת לכיוון מד הסל"ד, ואפשר בקלות להיכנס לקו האדום ואף למנתק הצתה מבלי בכלל שנדע מהיכן זה הגיע. הסולידיות של האופנוע באה לידי ביטוי אפילו באופן המנומס בו הוא מודיע שהוא הגיע למנתק ההצתה.

מאות מטרים בודדים הפרידו ביני לבין המחלף באיילון שהזכיר לי להאט קצת כי מתקרבת עקומה מימין. יישור של גבה שמאל, ופקודת הטיה חזקה והחלטית. המהירות סביב ה- 140 קמ"ש, והאופנוע הגיב בקלות מפתיעה לפקודת ההטיה. המבט תפס את היציאה מהסיבוב והמצערת החלה להפתח אט אט. המנוע הוריד את ההספק הרב שלו באופן רגוע ומבוקר מאוד אל הגלגל האחורי, וכל האופנוע הרגיש מקשה אחת. הרגלית הימנית החלה במלאכת ריתוך האספלט, ורכבים שסביבי החלו שוב להיות מטרד.


הגברתי שוב את המהירות, מעבר מנתיב לנתיב מתבצע בקלות. האופנוע "שט" בין הנתיבים בצורה חלקה מאוד ונוחה. העפתי מבט על מד האוץ והספרות הראו 240 קמ"ש. יכולתי להישבע שאני נמצא ב- 150 קמ"ש בלבד. מזכיר בדיוק את תחושת חוסר המהירות על גבי ה-ZZR1200. המנוע חרישי מאוד, מסכת החזית זורקת היטב את הרוח מעל לראש הרוכב, וזאת מבלי שהתאמצתי להתכופף תחתיה. האופנוע מרגיש גדול בין הרגליים, וכפועל יוצא תחושת המהירות משתנה. כאן ממלא האופנוע באופן מושלם את תפקידו כתיירן אוטוסטרדות מהיר. לא צריך להתכופף ולהשתופף באופן לא נוח, לא מרגישים אופנוע צורח, ובכל זאת נעים בקצב גבוה. מראות האופנוע אגב, מספקות שדה ראיה רחב מאוד וטוב גם במהירות גבוהה, וכיוון המראות קל ביותר ונוח.

במהלך המבחן העליתי על האופנוע רוכבת אחורית, וסובבתי את המצערת עד הקצה. האופנוע משך בעוצמה לפנים וחלקו הקדמי התחיל לקפץ קלות באויר, אך שלא כמו באופנועי הליטר ספורט, מיד עם העברת ההילוך להילוך השני, חזרה השפיות לחלקו הקדמי מבלי שנפגעה תחושת הכוח של המנוע. בשלב מסויים סימנה לי המורכבת מאחור שעוד רגע נתלש לה הצוואר. ממש לא התכוונתי לרכב מהר, ולא חשבתי שאנחנו במהירות ממש גבוהה, אך הספרות 260 שנגלו במד המהירות, הסבירו לי עד כמה נוח מרגישים במהירות הזאת על האופנוע הזה. לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין כבר אחרי מספר מצומצם של ק"מ, שההונדה מסוגל לגמוא מרחקים בקלות. עקיפת רכבים מתבצעת בקבוצות של 5-6 רכבים בכל עקיפה עם שני רוכבים, הילוך שישי, בקלות, מבלי להרגיש בצורך להוריד הילוך. כשם שציינתי קודם, רצועת הכוח של האופנוע ארוכה מאוד. ועוד דבר קטן לפני שנכנס לפרטים: ניתן לרכב ב- 40 קמ"ש בהילוך שישי, עם שני רוכבים, לפתוח את המצערת... והאופנוע פשוט מתחיל למשוך לפנים, הוא אפילו לא מגמגם. אז מה?! אוכל עוגות כמו מטורף, אבל פיזיקה הוא עושה טוב.

פניה פה, פניה שם
נכון שעוד לא סיימתי להעביר לכם את כל התחושות, אבל בואו קצת נכנס לפרטים למה בדיוק מסוגל האופנוע וממה הוא עשוי. את עיקר המבחן כמובן עשיתי לבד, כמו תמיד, לקחתי את "בן הזוג לרכיבה" וחיפשנו קצת פניות, ישורות ולפעמים גם משטרות...

צליל המנוע נבלע ברעשי הרוח המגיעים לראשו של הרוכב, וגם כאשר ניסיתי להרגיש מתי מתחילה ירידת הכוח בכדי להעביר הילוך, הרי שמנתק ההצתה הקדים אותי ברוב הפעמים

במהלך פניות ארוכות ומהירות, האופנוע מגיב מהר לכל פקודת הטיה. ההיגוי עובד טוב בזכות רוחב הכידון אשר מספק מומנט אדיר בקצהו. עם בסיס גלגלים ארוך של 1,490 מ"מ, האופנוע מרגיש קצת כמו אוטובוס, אך בתוך הפניה הוא גם יושב כמוהו. לכל אורך הפניה התקשורת עם חלקו הקדמי של האופנוע טובה מאוד, הפרונט דואג לתקשורת רציפה בין האספלט לידיו של הרוכב, וגם היכולת לתקן את זוית ההטייה בתוך אותן פניות מהירות, מתבצעת בקלות ולא מרגישים כלל שמתחת יושב אופנוע של 224 ק"ג.

מתלי האופנוע נייטרליים. הם לא קשים במיוחד, אך גם רכות היא לא ההתמחות שלהם. המתלים הם לא מהסוג החדשני אותם מציעים אופנועי הספורט החדישים, ובכל זאת, כיול המתלים המקורי מקנה שילוב מעולה של יכולת ספורטיבית אשר מאפשרת השילדה, לבין יכולת ספיגה סבירה פלוס (פלוס), מאפשרת להנות משני העולמות במקביל מבלי שנרגיש כי הונדה קיפחה אותנו בדרך זו או אחרת. ביציאה מאותן פניות מהירות וגם סופר מהירות, המנוע מספק רצועת כוח טובה, כאשר רק במקרים בודדים הרגשתי את הצורך להוריד הילוך על מנת שאוכל לצאת מהר יותר מהפניה, אבל זה רק בגלל שאני רגיל לאופנועי אטרף. ההונדה משרה הרגשה של גדול, חזק ונוח.

כאשר הגעתי לפניות איטיות יותר, ציפיתי מהאופנוע להיות מגושם ואיטי בתגובות, אך למרבה הפלא, האופנוע הפתיע לטובה. במהלך פניות איטיות, במהירות של 60 קמ"ש לערך, ההיגוי נשמר טוב יחסית, האופנוע עדיין אינו מרגיש כבד במיוחד, ואפילו המצערת מאפשרת שליטה מלאה בקג"מ אשר נשלח לקרקע ללא כל בעיה של פרצי כוח שונים שעלולים להפתיע, ועם ירידה ליניארית מאד של הכח אל הקרקע בהתאם למצב סיבוב המצערת..



מערכת הזרקת הדלק עובדת חלק מאוד. משחק עם המצערת לא בא לידי ביטוי ב"מכות" של השרשרת. מהלך המצערת ארוך מאוד וכן הרגישות שלה יחסית נמוכה ולכן הרכיבה הופכת לחלקה מאוד מצד המנוע מבלי שהרגשתי צורך להשקיע מאמץ רב ותשומת לב איזושהי לתיפעול המצערת.

סדרת פניות מהירה חושפת בסופו של דבר את גודלו ומשקלו של האופנוע. אם בתוך פניה אין שום בעיה להרים את האופנוע, או לחילופין לתקן את זוית ההטיה, הרי ברצף מהיר של פניות צריך ממש להפעיל כח כדי לשנות את כיוון הנסיעה של האופנוע. בנקודה זו ניתן להבין כי זהו לא אופנוע ספורט, כאשר באופנועי ספורט היכולת לתמרן מפניה לפניה באה לידי ביטוי כבר בשלב המחשבה של הרוכב בעוד שבהונדה צריך להשקיע כוח.

המתלה האחורי מספק יציבות טובה ונאותה לאופנוע., הוא ממשיך את רמתם הגבוהה של מכלול המרכיבים שתפקידם להוריד את כוח המנוע לכביש, ומאפשר שמירת יציבות טובה של זנב האופנוע גם בפתיחות גז מהירות. בקיצור, הוא עוקב טוב אחר פני הכביש. בחלקו הקדמי של האופנוע, מוצבים זוג טלסקופים (43מ"מ) שמספקים מהלך של 120 מ"מ. המתלה הקדמי מתאים אף הוא לאופי העבודה הכמעט ספורטיבי של האופנוע, ומאפשר מעקב טוב אחר פני הכביש. מרווח ההטיה של האופנוע מוגבל במקצת. ניתן להגיע בקלות אל רגליות האופנוע, ואם ניכנס קצת לאטרף, גם דודי הפליטה יגעו בכביש. בכל מקרה, זהו לא אופנוע סופר ספורט, אך הוא מאפשר להנות ממנו גם בצד הספורטיבי, ועם רוכב טוב, ניתן להפיק ממנו ביצועים לא רעים בכלל.

מערכת הבלימה המשולבת של הונדה, הפכה במרוצת השנים למוטו מרכזי באופנועים וקטנועים רבים של החברה. למרות שרבים, ואני ביניהם, מעדיפים את ההפרדה המוחלטת בין הבלמים, הונדה, בהתאם למסורת ה"לא הולכים אחורה" שלה, לא נכנעה לתלונות, ושיפרה כל פעם במעט את מערכת הבלימה. מה שנקרה התמדה התמדה, ונראה מי יישבר ראשון. מערכת הבלימה המשולבת (CBS) ב- XX, הצליחה לגרום לי להרים גבה. בכל פעם שבצעתי בלימה חריפה, רגילה, בישורת או בכניסה לפניה, לא רק שהאופנוע עצר/האט באופן מהיר מאוד, הרי שבזכות מערכת זו האופנוע שומר על איזון כל הזמן. לא מרגישים צלילה של הפרונט ולכן גם מהירות ההתאוששות של האופנוע לאחר בלימה בכניסה לפניה היא מהירה מאוד. הייתי רוצה להרחיב על כך, אבל גם כך עברתי את מספר המילים המוקצבות לי לכתבה הזו. הבלם האחורי, דיסק 256 מ"מ, 3 בוכנות לקליפר, כמעט בלתי ניתן לנעילה. הבלם הקדמי, שני דסקים 310 מ"מ, 3 בוכנות לקליפר, מאפשר עצירה מהירה מאוד וחזקה, ומלבד חוסר קל ברגש, לא מצאתי מקומות להתלונן עליהם(מה לעשות אני פולני). תיבת ההילוכים נוקשת קצת כמו התיבות של אופנועי שנות ה- 90, אך השילוב של ההילוכים הן בהורדה והן בהעלאת הילוכים, חלק מאוד ונקי.



ועוד קצת
מיכל הדלק של האופנוע מצויד ב- 23 ליטר, ולמרות נפח המנוע, צריכת הדלק סבירה בהחלט. על מיכל מלא אפשר לגרד את ה- 300 ק"מ בין התדלוקים. מבנהו של מיכל הדלק מאשר חביקה סבירה של הרגליים, מהסיבה הפשוטה שרוחבו גדול יחסית, והמבנה שלו מעודן וללא שקעים עמוקים לברכיים. ממש לא היה מזיק להעמיק בקצת את השקעים לברכיים. לוח המחוונים עשיר בכמעט יותר מידי מידע, אך יאמר לזכות הונדה שמד המהירות ומד הסל"ד הם הדומיננטיים בנוף לוח המחוונים, ולכן שאר מיני נתונים לא מפריעים לעין בזמן הרכיבה.

מראות האופנוע מכילות בתוכן את מאותתי האופנוע, הן גדולות ומוזרות, אך שדה הראיה שלהן רחב מאוד ויכולת הכיוון שלהן קלה ביותר. צליל המנוע כשם שציינתי מעלה, חרישי לכל אורך הרכיבה. בין ברכיבה חזקה מאוד ובין ברכיבה רגועה, צליל המנוע נבלע ברעשי הרוח המגיעים לראשו של הרוכב, ולכן קשה לפעמים לדעת מתי צריך להעביר הילוך. גם כאשר ניסיתי להרגיש מתי מתחילה ירידת הכוח בכדי להעביר הילוך, הרי שמנתק ההצתה הקדים אותי ברוב הפעמים.

נקודה אחרונה שכן הייתי רוצה להתייחס אליה היא העיצוב. היו ביננו חילוקי דעות רבים לגבי עיצוב האופנוע, אחדים מאיתנו טענו שהוא יפה מאוד ומיוחד אך אחרים הגדירו אותו כמכוער, לוויתן, דוגזילה ומה לא... לטעמי האופנוע מיוחד מאוד, הוא יפה, בעל קוים חלקים מאוד, ודבר אחד שלגביו היה קונצנזיוס מלא, היא הנוכחות שלו. הוא פשוט גדול.

פסק דין
הציפור השחורה היא אופנוע ספורט תיור בעל מנוע חזק מאוד, ורצועת כוח ארוכה מאוד, המאפשרת רכיבה רציפה במהירות גבוהה, עם הגנה יוצאת מהכלל מפני הרוח. האופנוע מרווח מאוד, ונוח לרכיבה ספורטיבית כמו גם לטיולים. הרוכב מאחור אינו נשאר מקופח עם מושב אחורי מרווח מאוד ורך. לאור העובדה שאופנועים מסוגו משמשים אותנו גם לחיי היומיום, הרי שבעיר קשה להסתדר עם איתו. מרווח הצידוד מוגבל במקצת, משקל התפלץ ואורכו פוגעים אף הם ביכולת העבירות שלו בצפיפות העירונית. ההגדרה של הונדה לאופנוע הזה היא ספורט תיור, וככזה, מספק ההונדה את החבילה באופן מצויין.



שליחת כתבה לחבר
תגובות גולשים    הוספת תגובה חדשה
1.חן03/02/2006 17:27:57
את האופנוע ריסקתם?
2.כן05/02/2006 12:18:45
זה בייקס שריסקו (גם אותו) החוליגנים האלה :)
3.אמא שלו05/06/2006 10:36:45
הגיע הזמן שירסקו איזה אופנוע- כמו שצריך, תמשיכו ככה


by xol | רשת מתנות מקוריות | דומיין עברי | משחקים וקונסולות | לוח קטנועים ואופנועים