VTR1000F Fire storm 2004



סערת אש באמצע החורף

ההרחבה של ליין הדגמים אותם מייבאת הונדה ל- 2004 עושה לרוכבים בישראל רק טוב. כמו שמדגים הפיירסטורם למשל.

יונתן ענפי  צילומים: גלעד קוולרצ'יק


בשעה מוקדמת של הבוקר מצלצל הטלפון. בצדו השני של הקו נשמע קולו העמוק של העורך אשר מפציר ומזרז אותי כי הזמן קצר והמלאכה מרובה. מזג האויר לא יציב במיוחד וצריך לבחון, לצלם, לכתוב ומה לא?! בקיצור, "תעיף ת'עצמך מהמיטה, צריך לבחון את ה-VTR1000 FIRESTORM" לפני המבול. הוא ממש לא היה צריך להגיד הרבה כדי להפעיל את הקטליזטור שנם במעמקי מוחי תקופה קצרה, על מנת שאזיז את התחת שלי לכיוון הונדה, ועוד בשביל לרכב על האופנוע שהפך במרוצת השנים למיתולוגיה בכל העולם, ורק עכשיו בעצם אנו זוכים לבחון אותו. השמיים היו שנויים במחלוקת, מצד אחד מטפטף אך מצד שני חמים, האספלט מספק אחיזה סבירה ולא ממש ברור לאן נושבות הרוחות. הצילומים באמת התבצעו בסופו של דבר על אספלט רטוב וחלקלק עם מזג אויר אפור קר ורטוב (תירוצים תירוצים. העורך).


המיתולוגי באדום

לא פעם אחת מספרים לנו על אופנוע מסוים ש"הפסדת שלא רכבת עליו", במקרה שלפנינו האופנוע אולי כבר בן כמעט 8, אך כמעט ולא השתנה כלל במשך שנות ייצורו. כך שאנחנו בוחנים את האופנוע די בתצורת הבסיס שלו. כנראה שהונדה החליטה שהאופנוע עומד די טוב במבחן הזמן והדורות. לשם ההשוואה די אם נציין כי הפיירבלייד התחדש באותן שנים לא פחות מארבע פעמים. כל כך הרבה שמענו על הפיירסטורם, צרור של שבחים הלכו אחריו, אז יאללה, בואו נגיע לעיקר. אני מגיע להונדה. מבט חטוף על הנתונים היבשים מבליט את העובדה לכאורה כי החיה שלפנינו נוטה יותר להיות בהמה מגודלת, 193 ק"ג יבשים. מה שבעצם מחזיר אותי אחורה לנקודה שציינתי כי הוא לא עבר שינויים מהותיים. אני מתיישב על האופנוע. המתלים עשו סימן של כאילו כיווץ כלשהו שלא ממש הרגשתי את האופנוע יורד ומיד הבנתי כי מצפה לי רכיבה מטריפה. סיבובו של הסוויטץ' בשילוב כפתור ההתנעה גרמו לבוכנות להשמיע רעש בשרני, נגיעה קלה במצערת בשילוב להילוך ראשון והאופנוע יורה את עצמו קדימה. עוד בטרם הספקתי לגמוא 200 מטר ראשונים, האופנוע גורם לך להרגיש בבית. למרות התחושה הראשונית שהיתה לי שצריך זמן רכיבה ממושך על מנת להתרגל לאופנוע, גיליתי בדיעבד שההרגשה עליו טובה באופן כמעט מיידי. קצת מזכיר את תנוחת הרכיבה של אופנועי אמצע שנות ה- 90. תנוחת הרכיבה עצמה, מסגירה את ייעודו של האופנוע. הגוף רוכן לפנים, אפילו הידיים מונחות באופן קצת לא טבעי כאילו חסרים לי 2 ס"מ בזרועות על מנת שתתקבל תנוחת רכיבה מושלמת ואני אתחיל לאכול בננות ובוטנים. המושב הקשיח מספק נוחות טובה. הרגליות ממוקמות גבוה יחסית, מיכל הדלק הרחב מאפשר חביקה יעילה, לוח השעונים שמונח לראווה בקדמת האופנוע שוב מסגיר את ייעודו של האופנוע. יען כי כל אופנוע שבו קו ה- 200 קמ"ש נמצא בנקודה שברכב רגיל נמצא קו ה- 40 קמ"ש, מעורר בלבי אושר וציפיה לבאות.



אנדרוגינוס יפני/ת

הכביש שלפני נפתח לרווחה. 3 נתיבים כמעט ריקים, האספלט עדיין יבש, למרות אותם עננים המאיימים ממעל, חבקתי את המיכל בחוזקה, הפעלתי לחץ מתון על הרגליות, רכנתי לפנים והתחלתי במלאכת ה"סחיטה". האופנוע משך בכל הכוח לפנים, כל העברת הילוך התבטאה בנקישה חזקה מבית הגיר, מגן הרוח נכנס לפעולה ודאג לזרוק מעליי כל פיסת רוח מיותרת, ומד המהירות עשה את דרכו מזרחה אל קו ה- 200 ו... כהרגלי, איני עושה איפה ואיפה בין אופנועי הספורט השונים, וגם פה הייתי צריך לבדוק היכן מחליט להיעצר מד המהירות. טוב, אז ככה: בערך קצת מעל 240 קמ"ש המרגישים אמיתיים למדי. אבל המבחן האמיתי עוד לפני. הכביש החל צר, פניות רבות החלו לעשות את דרכן לעברי (או להיפך), מכריחות אותי לשלב להילוך נמוך יותר. ההיגוי מקבל פקודות מגוונות ומגיב באופן מופתי, כל דחיפה או משיכה קלה של הכידון, והאופנוע "יורד" לזווית הרצויה ללא כל בעיה ובאופן לינארי לחלוטין. יחסית למה שציפיתי, הרגיש האופנוע קליל. לא מדובר בזריזות המטורפת של אופנועי הספורט החדישים, אבל יחסית לאופנוע כמעט פרה היסטורי עם בסיס גלגלים כל כך ארוך, הוא מרגיש טוב. בתוך הפניה מתנהג ההיגוי למופת. אין שום בעיה לחדד את זוית הפניה או להקהות אותה ולהרים טיפה את האופנוע בתוך הפניה עם הרגשת ביטחון מוחלטת. המתלים עוקבים אחר האספלט באופן כמעט מושלם, חלקו הקדמי של האופנוע מספק מידע מהימן, וניתן לדעת בכל עת מה מצב האחיזה של הגלגל הקדמי מבלי להיות מופתע שאולי הוא יחליט להבריז בשלב זה או אחר. הפניות הפכו יותר ויותר הדוקות, התפעול של המכלולים הפך אגרסיבי יותר, אומנם לא ברמות של אופנוע סופר ספורט, אך בהחלט לא גיליתי רחמים כלפי ההונדה האדום. למרות הקיטורים הרבים שהאופנוע מיושן במקצת, ועל המשקל היבש שמסגיר קצת את מספר שנותיו של האופנוע, ההונדה סיפק פאן מטריף לאורך כל הדרך. כל אותן פניות הדוקות וככל שהיו מהירות יותר או מלוות באספלט "הררי", האופנוע השרה הרגשת נינוחות, לא התקבלה תחושה של לחץ, המוח עדיין פנוי לתכנן להגיב כפי שאתה רוצה ולא כל כך מהר נכנס האינסטינקט לפעולה. לפני התגלתה פניה שהכריחה אותי לבצע בלימה חזקה מפאת חוסר שדה הראיה, המתלה הקדמי (41 מ"מ) החל לצלול מטה, מהלך המתלה מספק 109 מ"מ בלבד, מה ששוב מסגיר את ייעוד האופנוע לספורט. הבלם האחורי המצויד בדיסק של 220 מ"מ החליט להיות עצמאי ולא רגיש במיוחד, נעל את הגלגל האחורי שהחל את דרכו בניסיון לעקוף את הגלגל הקדמי, ועוד מצדו הימני (איזה עבריין). הבלם הקדמי לעומת זאת(296 מ"מ, 4 בוכנות), היה רגיש מאוד, אורך מהלך ידית הבלם מושלם ומאפשר מהלך בלימה חלק, גם לכל אותם רוכבים שידם "כבדה" במקצת עם יחס ישיר בין הלחיצה על ידית הבלם לעוצמת הבלימה המתקבלת בפועל. המתלה האחורי (124 מ"מ) עושה עבודה יוצאת מהכלל. לא נדרשו משחקים רבים עם משכך הכיווץ כדי לספק את המבוקש. מאידך, המתלה הקדמי גילה חולשה קלה ביכולת הכיווץ שלו, למרות הניסיונות השונים לשפר אותו, עדיין התקבלה תחושה כי הנ"ל קשיח במקצת. אחרי הכל, זהו אופנוע ספורט תיור ולא סופר ספורט, אז יורשה לי להתלונן קצת. ובכל זאת, בכל אותן פניות, ככל שרכבתי חזק יותר, כך גדל באופן אקספוננציאלי (מישהו מבין מה זה? ובכל זאת, השארתי את המילה הזו רק כדי להראות קבל עם ועדה את הפלצנות השוררת במרתפים בהם שוכנת המערכת. העורך) הפאן של הרכיבה. את זה בהחלט לא צפיתי מסוג כזה של אופנוע שחלקנו היה משייך אותו לתקופה הנאנדרטלית. מנוע ה- 996 הסמ"ק המספק 105 כ"ס ב- 9000 סל"ד ו- 9.3 קג"מ ב- 7000 סל"ד, לא הרשים במיוחד. פעמים רבות נאלצתי להוריד הילוך על מנת שאוכל לקבל את המומנט הרצוי לביצוע עקיפה מהירה או יציאה מהירה וחזקה מפניה. אך בנסיעה חלקה ושוטפת, יכולתי לקבל האצה סבירה פלוס מבלי שהמנוע יגמגם או ישתהה, כל זמן ששמרתי את מד הסל"ד מעל 3,000.

ארץ עיר חי צומח דומם... עיר

לאחר שכיסיתי מספר לא מבוטל של פניות מלוות באטרף טהור, חזרתי למוד רגוע. מד הסל"ד נח בקרוב ל- 4,000 סל"ד, מד המהירות נרדם ב- 115 קמ"ש לערך, ואני הרפיתי את כל השרירים. צליל המנוע, בסיוע הרוחות של אותו יום, נעלם כלא היה. מיקום הרגליים בהתאם לרגליות הגבוהות עדיין בגדר של נוח, ואפשר לי רכיבה רגועה ונוחה מאוד עד לעיר. הרמזור הראשון הגיח לפנים, שיירה של רכבים הקדימה את הצומת והכריחה אותי לבצע את מלאכת "ההשתחלות". זוית הצידוד נוחה ויעילה. אם ניקח בחשבון את רוחבו הצר של האופנוע, נקבל שילוב של מעבר קליל יחסית בין הקופסאות. נתון המשקל, נשאר בגדר של נתון בלבד ולא בא לידי ביטוי בפקקים של העיר. אך גם כאן העיד הגיר על גילו המתקדם כשנקש בכל העלאה או הורדה של הילוך בצורה מעצבנת. המצערת מאפשרת שליטה מלאה, מבלי שנקבל תגובות חדות מצד המנוע לכל סיבוב עדין של המצערת. בהחלט נוח לרכיבה עירונית. שלדת האלומיניום של האופנוע בשילוב מבנה המנוע, ממקמים את מרכז הכובד של האופנוע באופן כל כך יעיל, שאפילו במהירות נמוכה מאוד המצריכה הורדת רגליים, האופנוע מרגיש קליל להפליא. המראות פרוסות לצדדים ומכילות שדה ראיה רחב מאוד, אך אינן פוגעות ביכולתו של האופנוע "להשתחל" בין הרכבים. האופנוע מצויד במד דלק דיגיטלי המותקן גם ב VFR. צריכת הדלק נעמדה בין 10 ל- 13 ק"מ לליטר (תלוי בסוג הרכיבה והרוכב כמובן), מיכל הדלק יכול לשאת 19 ליטרים וכולל 3.5 ליטר מיכל רזרבי. נאה ביותר. מתחת למושב מאובזר האופנוע בתא פצפון בו ניתן להכניס את ניירות האופנוע וסט כלים צנוע מאוד למידת הצורך. בכדי להרים את המושב תצטרכו מידת מה של סבלנות.


 
גזר דין
סודו הגדול של ה VTR1000 FIRESTORM הוא בכך שכשעולים עליו, מרגישים בבית ומתרגלים אליו במהירות. כאשר גם במהלך הרכיבה, האופנוע מאפשר לך לעבוד פחות בשביל אותו קצב רכיבה שאתה רגיל אליו. המנוע חלש במקצת, המתלים יעילים ונוחים לשני סוגי הרכיבה הנפוצים (לא לרכיבת שטח...), הבלם הקדמי מושלם והאחורי פחות, האופנוע הוא שילוב מנצח של שני תחומי הרכיבה. הונדה ייצרו אופנוע המאפשר רכיבה ספורטיבית לצד רכיבה מתונה, מבלי לפגוע במרווח הטייה המשובח, יציבות גבוהה מאוד בפניות איטיות וסופר מהירות, ואחרי הכל, רוכב נוסף אינו מהווה מכשול כלשהו ברכיבה בין עירונית ועירונית. ככל שרכבתי על ההונדה יותר, כך התעצם החשק להמשיך ולרכב עוד ועוד. פשוט התחשק לי לעצור את הזמן ולהמשיך לרכב על ה- FIRESTORM, לבצע עצירות קלות לתדלוק האופנוע והגוף ומיד להמשיך לרכב. בקיצור, יכול מאוד להיות שהונדה ישראל שלפו מהכובע שפן מנצח, המתאים לתשתית הכבישים והמציאות שלנו, במיוחד כשהמחיר שלו אף הוא סביר למדי.האם הוא מתאים לקהל הרוכבים הישראלים?! הזמן יגיד את שלו. האופנוע לא איכזב. נהפוך הוא. לא לחינם זוכה האופנוע לשבחים רבים עד היום, ולמרות השינויים הבאמת קלילים שהוא עבר במרוצת השנים, הוא זוכה להיות אופנוע מגניב, פשוט מאוד לרכיבה ושלמרות גילו, עומד בכבוד גם בסטנדרטים של היום.

שליחת כתבה לחבר
תגובות גולשים    הוספת תגובה חדשה
1.עדי23/06/2007 21:33:52
איזה יופי


by xol | רשת מתנות מקוריות | דומיין עברי | משחקים וקונסולות | לוח קטנועים ואופנועים