ZX10R 2004 פרמיירה


נולד למסלול

רק פרמיירה, אבל איזו פרמיירה. איזה אופנוע. שנים עברו מאז שנתקלתי ב- FOUR יפני שמיד עשה לי את זה… בריאות, תאמינו לי. בריאות.

עמיר שבתאי


בואו ונתחיל כמו שאני אוהב לפעמים כשלא בא לי לכתוב מבחן כבוחן, אלא כרוכב. מהסוף. ה- ZX10R הוא לא אופנוע לכל אחד. ה- ZX10R הוא אופנוע קיצוני, קשה. מזכיר בתחושה המיידית שהוא מעביר כשמתיישבים עליו את ה- SP2 של הונדה. אבל בניגוד להונדה, ההרגשה שהוא מעביר היא של אופנוע קטן. לא בא לי כבר כבר ולא רוצה להשוות. כן 600 לא 600, זה לא משנה. האופנוע פיצפון. ה- R1000 של סוזוקי אחרי הדיאטה של 2004 נראה גדול לידו. אי אפשר ממש לבחון את האופנוע כי הוא בהרצה. יש אמנם עיתונים טובים מ"בייקס" שמסוגלים. אני מעדיף לחשוב שאם אתה לא מסוגל להגיע לסל"ד ממש גבוה ולבחון את האופנוע בתנאים ממש קיצוניים על גבול המעטפת, אל תבחן בכלל. חכה. כך שלקחתי את האופנוע לסיבוב קצר של כ- 250 ק"מ שיוגדרו כפרמיירה בלבד, את המבחן האמיתי נשאיר ליונתן.

אוי אוי אוי
אמרנו שנתחיל מהסוף, אז הנה זה בא: כבר מזמן לא נהניתי ככה מאופנוע. אם יש משהו שה- ZX10R הזכיר לי כמעט מיד, זו התחושה שהעביר בי הפיירבלייד המקורי כשרכשתי אותו לפני 11 שנה (ווואוו כמה שאני זקן). פתאום אתה עולה על אופנוע ליטר שנגמר לך מתחת לסנטר, המתלה האחורי לא זז מתחת למשקל הגוף. משהו באופנוע הזה גורם לי להתחבר אליו מיד. הקיצוניות שלו כובשת אותי כליל, ואני אוהב את ההרגשה הזו עד שאני מניח לעצמי להתמוסס על האופנוע עם חיוך דבילי. אין הרבה מה לבחון בו מעבר למעטפת ביצועים ספורטיביים נטו. ספרו למהנדסי קוואסאקי שבחנתם את יכולת המראות (על הפנים, אגב), והם יציעו לכם בנימוס יפני אופייני לנסות אשפוז מהכיוון הפסיכיאטרי שלו. האופנוע כל כך בפוקוס אל נקודה אחת בלבד, שזה פשוט חטא לבחון אותו בכל פרמטר אחר. ספורט קשה, קיצוני, הארד קור מהסוג הקשיח בלבד. נסיעה מנהלתית אל אתר הפיתולים הקרוב תתרחש אף היא בים של האצות ובלימות. כאמור, את המנוע לא יכולתי לבחון ממש, אבל הוא לא נראה חזק בשני השלישים בראשונים של הסל"ד יותר מה- R1000. בדיקות דיינו שנערכו בחו"ל הראו שאין באמת הבדל בין ארבעת מנועי העל של היצרנים היפניים, אבל ההתנהגות שלו…. אם אינך רוכב מיומן ומורגל ברכיבה ספורטיבית על אופנועי ליטר או 600 –תים מהסוג הקשה, אין לך מה לחפש על האופנוע הזה. התגובות שלו מהירות כברק. בסיס גלגלים פיצפון וזוית מזלג שכמעט מאפשרת לכידון להסתובב סביב צירו, מאפשרים לאופנוע לרדת אל הפניה במהירות ובקלילות שאינה מוכרת משום אופנוע ליטר אחר. מהירות ההיגוי וההתנהגות של האופנוע כשאתה מיישר אותו עם גז ביציאה מפניה, גורמת לך להרגיש כאילו אתה בשידור ישיר מהמוטו GP ביורוספורט. הגלגל הקדמי נוגע לא נוגע בכביש, והכידון מזגזג לך בידיים באופן שישלח רוכב לא מנוסה ומבוהל ישר אל גדר הביטחון וחדר המיון. בלימה חזקה אל תוך פניה מתבצעת בקלות. האופנוע בנוי לזה. אבל, כמו אצל אחיו הקטן, גם כאן חסר רגש בידית הבלם. המתלים שלו מדהימים. לא ממש התעמקתי עד הסוף עם המתלה האחורי, אבל הקדמי שהיה מכוונן בדיוק כמו שאני אוהב מוציא ממני את ההצהרה הבאה: המתלה הקדמי של ה- ZX10R הוא אולי המתלה הקדמי הטוב ביותר על אופנוע כלשהו שהגיע ארצה. "אולי" כי לא רכבתי איתו מספיק, אבל יש לי הרגשה שאכן זה המצב. הרגש שהוא מספק ומעביר אל הרוכב פשוט מעולה. על השילדה אני כבר לא יודע איזה סופרלטיבים להעריף. בסיס הגלגלים הקצר התאפשר ללא ספק בשל היכולת האדירה של השילדה המסיבית והמדהימה הזו לשמור על קו התנועה. המקום אליו לוקחת אותנו השלדה הזו הוא מעל ומעבר למה שנדרש גם במצבים הקיצוניים ביותר בכביש הציבורי. אבל הבונבוניירה האמיתית היא ההתנהגות של האופנוע בתוך הפניה. שינויי כיוון יכולים להיעשות, והאופנוע יתרומם כברק, ויירד בבת אחת ובמהירות למטה כמה שתרצה. אבל כדי לשמור על מהירות פניה גבוהה – ומיד נגיע גם לזה, עדיף לתכנן מראש את קו התנועה שלך ולהיצמד אליו. או אז יידבק האופנוע לקו שבחרת באופן מדהים. רוכב מיומן יתגבר בקלות על התחושה המפחידה שמעביר האופנוע לעיתים, ויידע להעריך היטב את היכולת הגבוהה שמציעים מימדיו הזערוריים של ה- ZX10R. ולדובדבן: על האופנוע הזה נסעתי הכי מהר שרכבתי אי פעם על אופנוע כלשהו בכביש המבחן הפרטי שלי אליו אני לוקח את אופנועי המבחן הספורטיביים. כן, אפילו לא על ה- SP2. תכונות ההיגוי של ה- ZX10R גרמו לי להתאמץ פחות על הקאווא מאשר על ההונדה, אבל זה רק חלק מהעניין. אתה נכנס לפניה כל פעם במהירות גבוהה בעשרה קמ"ש, ועוד עשרה קמ"ש, ועוד עשרה קמ"ש, והאופנוע חושב שאתה מזלזל בו. קל לי מאד להאמין שזה יהיה האופנוע בעל מהירויות הפניה הגבוהות ביותר בישראל, נחכה עד שנבחן את הפיירבלייד החדש וה- R1 החדשים כדי לדעת מי באמת המלך. אתה מעמיס עליו עוד ועוד, והאופנוע בכלל לא מתאמץ. צריך רוכב טוב ממני בהרבה כדי שיוכל בכלל לדגדג את היכולות של האופנוע הזה.

לסיכום
אם עד עכשיו ה- SP2 היה החלום הרטוב שלי, יש לי הרגשה מבוססת למדי שהקאוואסאקי יירש אותו. התחושה ברכיבה עליו העבירה בי רטט והזרימה בי אדרנלין יותר מכל אופנוע אחר מאז הפיירבלייד של 93. ובדיוק כמו אותו CBR900RR, ה- ZX10R הוא קשה, לא סטרילי, לא מתורבת. אופנוע שימהר לנשוך את הרוכב הלא מיומן ולהשליך אותו מעל גבו לקיבינימאט כדי לפנות את המקום למאלפים הטובים ביותר. אופנוע שאם אין לך נסיון ברכיבת רודיאו על פרים אימתניים ובועטים, אין לך בכלל מה לחפש עליו.

 

 

 

 

שליחת כתבה לחבר
תגובות גולשים    הוספת תגובה חדשה
לא נשלחו תגובות לידיעה


by xol | רשת מתנות מקוריות | דומיין עברי | משחקים וקונסולות | לוח קטנועים ואופנועים