סוזוקי DL1000


DLך צליחה

 ניב חיימי, עמיר שבתאי   צילום: יובל חן


 עולם רפליקות מירוצי הפאריז דאקאר ודומיו כבר מזמן אינן מה שהיו. אם בתחילה יצאו כתוצאה ממירוצים אלו אופנועים שהתיימרו איכשהו לקבל איזושהי נטיית שטח כזו או אחרת כמו הטנרה ולאחריו הסופר טנרה של ימאהה, ד"ר ביג החביב מבית סוזוקי, האפריקה טווין מבית הונדה ואפילו ה- R1150GS של ב.מ.וו ודומיהם, הרי שהסופר טנרה וה- R1150GS נוצרו מראש כבולעי מרחקים חזקים ונוחים, הביג השמין ונמך מעט לםפני כעשור, והיום לצד דגם ה"מדבר", ישנו לכל יצרן גדול דגם נוסף בעל ההגדרה המוזרה "יכולת לנוע בשבילים" שתכל'ס זה אומר: זהו בעצם אופנוע כביש, אבל עם מתלים מעט יותר ארוכים. כאלה הם הטראנסאלפ והוואראדרו של הונדה, ה- XF650 של סוזוקי, ה- F650GS של ב.מ.וו (שקיבל גירסה כבישית לחלוטין עם שם הקוד CS), וכמובן ה- TDM הנצחי של ימאהה כשהוא והוואראדרו מתחרים עם ה- DL1000 V-STORM שבמבחן על אותו פלח שוק. סוזוקי לא הלכו רחוק בבואם לתכנן את ה- DL1000. המטרה היתה מוצלחת וברורה כבר לאורך שנים, ואני (ע.ש.) יכול כבר לדמיין איך לוקחים מהנדסי סוזוקי פוסטר גדול של ה- TDM, ומחליטים שמה שהוא עושה, הם יכולים לעשות טוב יותר. התחושה הזו מתחזקת לאחר שאתה רוכב על האופנוע, אבל אנחנו סוטים מהנושא… דיברנו על התכנון. את המנוע לקחו סוזוקי ישירות מה- TL1000. המעבר שבין האותיות T ל- D, הוריד מהמנוע 29 כ"ס, והוא מייצר בגירסתו המעודכנת 96 כ"ס ב- 7,500 סל"ד, לעומת 125 כ"ס ב- 8,500 סל"ד במנוע ה- TL. מה שיותר משמעותי הוא שנתון המומנט שמייצר האופנוע הוא אמנם אותו נתון מומנט של ה- TL, אבל אותם 10.5 קג"מ מתקבלים כבר ב- 6,400 סל"ד, לעומת ב- 8,000 סל"ד במקור. מה שמבטיח מנוע עם כח זמין כבר מסל"ד נמוך מאד. את הנתונים האלה השיגו סוזוקי למרות שקוטר ומהלך הבוכנה נשארו זהים בשתי תצורות המנוע. שילדת ה- DL1000 פוזלת חד משמעית לכיוון אופנוע כביש של ממש: קורה כפולה, עשויה אלומיניום כמובן. בסיס הגלגלים ארוך יחסית מבשר על יכולת שמירת כיוון גבוהה ומשקל יבש בן 207 ק"ג, מסביר כי לא באופנוע ספורט עסקינן (מי מתעסק..). ועוד טיפה: המתלה האחורי היקר לייצור של ה- TL בו מופרד הקפיץ מהבולם נעלם בתכנון השילדה המחודש –אם כי נראה שהיה אפשר לשתול אותו אף כאן. נקודות עיגון המנוע לשילדה כמעט זהות לאלו של ה- TL. במקומו מותקן מונושוק קונבנציונאלי למדי עם מהלך שמרגיש כביש יותר משטח. הבולם הקדמי הוא מסוג מזלג רגיל, ורק הגלגל הקדמי בקוטר 19 אינץ', משרה רוח של איזושהי אפשרות ליסודות השטח הרוחניים של ה- DL1000. העיצוב פשוט יפה. נקי מודרני ויפה.

מה קולה..
העליה על המושב ממשיכה את הקו הטכני ומבהירה כי אנחנו מתעסקים עם אופנוע כביש של ממש. גובה מושב בן 840 מ"מ מעמיד את מושב ה- DL1000 בשורה אחת עם כל אופנוע כביש אחר. רגע!! בואו נסכים כבר מראש שמדובר באופנוע כביש, (למרות חישוק ה- 19) וזהו. אז זהו. המושב בגובה נורמלי, רחב מאד, רך בדיוק במידה הראויה לאופנוע שאמור לבלות שעות רבות עם ישבן צמוד אליו. תנוחת הרכיבה מרווחת עם הרבה מקום לרגליים, והידיים נופלות בדיוק במקום, עם נטיה קלה של הרוכב קדימה. שוב מזכיר את ה- TDM. הנוף שנשקף מלוח השעונים מראה השקעה בעיצוב, השעונים אנלוגיים, אך לוח השעונים דיגיטלי למהדרין כולל מד מרחק דיגיטלי. המתגים ואופן תפעולם סטנדרטי לחלוטין. המושב האחורי נוח מאד, ודומה למושב הקדמי. סוזוקי לא קיפחו את יושבי היציע, והמושב האחורי אף הוא רחב ורך במידה עם שפע מקום לרגליים. גובה המושב האחורי ממוקם היטב. טיפה מעל למושב הקדמי, ובצורה כזו שאפשר להביט בקלות אל מעל לכתף הרוכב.

בעיר
רגע ההנעה מעלה תחושת דז'ה-וו. למרות שהאגזוזים מעט מושתקים, ועבודת המנוע חרישית מעט יותר, המנוע הוא מנוע ה- TL1000 של סוזוקי על כל רעשיו המכניים ורעשי עבודת המנוע. הנסיעה בתוך העיר אפשרית. במדינה כמו שלנו בה מחזיקים כלי דו גלגלי אחד בלבד (אלא אם קוראים לך אמנון) שאמור לספק את כל הצרכים, עונה ה- DL1000 על הצורך העירוני בצורה סבירה ואף למעלה מכך. המצמד ההידראולי מעט קשה, ובשימוש תכוף כמו בנסיעה בתוך העיר הוא מעייף את יד שמאל במהירות רבה יחסית, לא כל שכן יחסית למצמדים הסופר רכים ונעימים אליהם הורגלנו מסוזוקי. העברת ההילוכים כדרכה של סוזוקי בקודש מתבצעת בדייקנות ובקלילות. מצערת הגז מלמדת כי מדובר באופנוע מוזרק, כשכבר במהירויות נמוכות מאד כמו בפקק, פתיחת המצערת מגיבה תגובה מדוייקת מאד. מעבר האופנוע בין טורי המכוניות אינו כמו של קטנוע 50 סמ"ק למשל, אך בהחלט סביר, כשהכידון עובר מעל למראות רוב כלי הרכב. המתלים בעיר טובים. המתלה הקדמי אמנם נוקשה מעט לטובת יכולת הכביש, כך שאין ספיגה "ספוגית" שמחליקה את פני הכביש כמו באופנועים דו שימושיים, אלא בהרגשה של מזלג "כביש" רגיל ושעושה את העבודה מצוין. משהו באמצע הדרך בין מתלה דו"שי ארוך מהלך ורך יחסית, אל מול הנוקשות המובנית של אופנועי כביש טהורים. מה שעוד עוזר לגהץ את פני האספלט הוא גלגל ה- 19 הקדמי שמספק מהלך גלגל ארוך יותר, ועוזר למעבר יעיל מעל לתחלואי העיר.


אפיזיוטומיה
כשמנערים את האופנוע ומוציאים אותו אל מחוץ לעיר מתחילה החוויה האמיתית. ההאצה של ה- DL1000 מראה היטב מי היה האבא, והמנוע מאיץ את האופנוע כמו אופנוע ספורט. אתה יושב על אופנוע בתנוחה דו"שית שנראה כמו דו"ש גדול, מתחיל להאיץ, והופ, מוצא את עצמך בקלילות באיזור ה- 180 קמ"ש. אל תטעו במראה האופנוע. המנוע הוא מנוע שמאיץ את 207 הקילו של ה- DL1000 חזק מאד ומהר מאד. הסל"ד עולה במהירות, והשורשים הספורטיביים של המנוע מורגשים בבירור. האצה מסל"ד נמוך מביאה אל הרוכב את אותם רעשים מכניים מוזרים בהם נתקלנו במנוע ה- TL1000. כך שהרוכב לא צריך מיד לרכון אל מתחת לאופנוע בחשש או לרוץ למוסך שטוף זיעה. מדובר ברעש טבעי של המנוע. המשקף אינו רחב כפי שהיה אפשר לצפות מזולל מרחקים כמו ה- DL1000. אמנם הוא מסיט את עיקר הרוח מאיזור הראש, אבל מגיעות מכות רוח אל הכתפיים. גם במהירויות גבוהות אליהן מסוגל ה- DL1000 להגיע בקלות, מסיט המשקף את רוב הרוח מאיזור הראש והגוף, אבל הכתפיים נשארות חשופות. כשיוצאים באמת לנסיעה מחוץ לעיר, מבינים עד כמה האופנוע הזה טוב. לא רק המנוע החזק, הגיר החלק והמושב הנוח, אלא יחסי ההעברה הם ארוכים, ומאפשרים שיוט מהיר בשני ההילוכים העליונים. ההילוך השישי האחרון מסגיר את מהותו האמיתי של ה- DL1000 כאופנוע שאמור לשייט הרבה זמן ומהר, כשהצג מראה שהאופנוע נמצא בהילוך יתר (Over drive). מצב הילוך זה מוריד כ- 700 סל"ד מהמנוע, ואמור לחסוך בדלק ולהרגיש בכלל יותר נינוח. בסיס הגלגלים בן 1,535 המ"מ נותן לאופנוע יציבות כיוונית מעולה במהירויות גבוהות כמו גם במהירויות נמוכות.

אבל היתרון הגדול של ה- DL1000 הוא שהוא מתנהג כמעט כמו אופנוע ספורט. "העזנו" ולקנו את ה- DL1000 גם לפניות סופר מהירות של כ- 200 קמ"ש, והאופנוע פשוט נדבק לכביש ללא תזוזה. מערכת השילדה מתלים עובדת במצבים האלה כאילו היא נולדה בשבילם, ורק בסוויפרים מהירים כגון אלה, מבינים כמה שהאופנוע הזה בנוי לתקיפת מרחקים – גם מפותלים, וכי אותן טרוניות שהיו לנו לגבי מתלים מעט קשיחים לאופנוע מסוגו בתוך העיר, פשוט מחוייבי המציאות על מנת שהוא יוכל להתנהג כמו שהוא מתנהג בכבישים מפותלים. המתלים משלמים בכר המחיה הטבעי של ה- DL1000 דיבידנדים נדיבים, שומרים שהאופנוע יידבק לקו הפניה בלי להזדעזע, סופגים מעולה את תנאי הדרך גם כשהם קשים ומלאים בורות ומהמורות באמצע סוויפר מהיר. במקומות בהם מתלי אופנועי ספורט ייתקשו לעקוב אחר פני הדרך בשל קשיחות מובנה, ימשיך ה- DL1000 לעקוב אחר פני הכביש כמעט ללא תזוזה כלשהי. גם כשלוחצים את האופנוע עם פתיחות גז אגרסיביות בתוך פניה, ממשיכים המתלים להצמיד את האופנוע לכביש ללא שום נדנוד עם עקיבה מצוינת ושיכוך והחזרה מכוונים היטב המאפשרים לאופנוע לעקוב באופן מעולה אחר פני הכביש. אמנם אין מהמתלים את אותו רגש מופלא אל הידיים והישבן כפי שמאפשרים מתלי אופנועי ספורט מהדורות האחרונים, אך האופנוע מספק די אינפורמציה לרוכב על מנת שידע מה קורה בכל רגע נתון. השילדה קשיחה מאד, ובשילוב עם המתלים המעולים, עוזרת להצמיד את ה- DL1000 לכביש ולהצמיד אותו לקרקע באופן מדהים יחסית לאופנוע מסוגו של ה- DL1000. ברגע שמגיעים לכבישים צרים ומפותלים באמת, מתחיל הרוכב להרגיש אתהמסה הכבדה, הארוכה, והגדולה באופן כללי של ה- DL1000. צריך להשתמש בהרבה כח באופן יחסי כדי להכניס אותו לפניה הדוקה, אבל נסיעה איטית מעט יותר מאפשרת גם את הפניות האלו לקחת ביציבות מעולה והמתלים ממשיכים את הקו המצוין שלהם גם כאן. הבלם הקדמי נעדר עוצמה מספקת יחסית למנוע הספורטיבי של האופנוע, ולא היינו מתנגדים למעט יותר הדרגתיות בידית הבלם – בעיקר במהירויות גבוהות בהן האופנוע לא בולם באופן אחיד אפילו אם הרוכב ממש משתדל. בעיקרון הבלם הוא בלם טוב עם נשיכה חזקה ומיידית המספקת עוצמה טובה, אך לא מעולה. הבלם האחורי מצוין. חזק, אינו ננעל בקלות, ומספק רגש מעולה.


גזר דין
כפי שניתן היה להבין,שורת הסיכום היא אחת: ה- DL1000 הוא אופנוע רב גוני ומצוין לכל משימת טיול תיור ואפילו ספורט. ההשוואה המתבקשת היא מול ה- TDM של ימאהה שנמצא גם באותה קבוצת מחיר, ודומה גם בכל האמור למתנוחת הרכיבה ועד לעבודת המתלים. ההשוואה בא תבוא.

שליחת כתבה לחבר
תגובות גולשים    הוספת תגובה חדשה
1.טופזוי סטרום 100009/03/2007 13:27:16
אני רוכב כ 6000 ק"מ בחודש , עקב עבודתי אין מתחרה לו בנוחות,ובעיקר באמינות הכלי, שווה וממולץ בחום !!


by xol | רשת מתנות מקוריות | דומיין עברי | משחקים וקונסולות | לוח קטנועים ואופנועים