פשוט מצוין הונדה הורנט


הונדה הורנט


לפני הכל, האופנוע הזה יפה. איפה הוא ואיפה ההורנט של 2002 עם המראה המיושן והמרובע. על האופנוע הזה אתה לא מסתכל ואומר לעצמך "עוד אופנוע" ומסובב את המבט לחפש את האופנועים הבאמת מעניינים. חסרונו של הפיירינג עושה רק טוב לאופנוע הזה, בדיוק כפי שהוא עושה לפייזר 600 החדש של 2004 בגירסתו העירומה (ראה גליון קודם). המראה של האופנוע מהצד נקי וחף מאיבזור מיותר, כשהזנב המחודד עולה לאחור בהתרסה לשמיים, והאגזוז האובאלי החדש (לעומת הדוד המכוער והמחורר של הדגם הקודם) שצמוד לזנב משאיר את צידו השמאלי של האופנוע נקי לחלוטין ומדגיש את העיצוב הנקי של האופנוע. שילדת "עצם עצה" חדשה החבויה מתחת לחיפויי הפלסטיק האפורים המעוצבים ומיכל הדלק. משאירה עיצוב עירום ונקי באיזור המנוע, והצבע הכחול עמוק משלים אופנוע פשוט יפה. בתחום הביקורת לא נחסוך נו נו נו על המראות והכידון הפשוטים והזולים למראה.

אני מתיישב על האופנוע ומרגיש אותו כפי שאני אוהב לעשות עם כל אופנוע בדקות הראשונות. האופנוע מרגיש קצר יותר, כנראה עקב המחסור בפיירינג. המשקל בין הרגליים קליל, המושב נראה מבטיח עם אחיזה טובה של כל החלקים הרלוונטיים היושבים עליו, קל לחבוק עם הרגליים את מיכל הדלק, הרגליות ממוקמות היטב לאופנוע שאינו ספורטיבי מוצהר, אם כי הונדה מצהירים כי הוא אמור לעמוד גם ברכיבה ספורטיבית בשורה אחת עם אופנועי ספורט. ביפן מתקיימים מירוצים ייעודיים להורנט בלבד (The Hornet Cup), האוסרים שימוש כמעט לחלוטין בשיפורים, וזו הסיבה שהם ציידו את האופנוע בגלגלים של הפיירבלייד עם צמיג ספורטיבי לחלוטין ברוחב 180 מ"מ ובחתך 55 נמוך. למען הפרקטיקה, ציידו הונדה את האופנוע באימובילייזר מובנה שמופעל ומנותק על ידי הסוויץ' ואם כבר מדברים על הסוויץ', הרי שזו הפעם הראשונה שנתקלתי בסוויץ' מעצבן. אם אתה לא מכניס את המפתח בדיוק מירבי עם כיוון מדוייק של השיניים ובזוית האבסולוטית תוך התחשבות בכיוון הרוח והתפילה הנכונה מתהילים, הרי שתצטרך לשחק איתו עד שהנ"ל יואיל בטובו וימלא את ייעודו פנימה לארץ ציון וירושלים ותבוא על כולנו הגאולה, ועל הרוכב התנעה. המנוע לא השתנה למעשה מזה של ההורנט הקודם. עדיין מדובר במנוע ה- CBR-F2 המוצלח של הונדה, שעבר כיוונונים לעבודה טובה יותר בסל"ד הנמוך והביניים.


התנעה

המנוע מוציא את רעש הקירקושים שאני כל כך אוהב ממנועי הונדה של אמצע שנות ה- 90 של המאה הקודמת, והאגזוז לא ממש מצנזר את הרעש העמוק של המנוע. ידית המצמד רכה בדיוק לפי הציפיות מאופנוע יפני, אני משחרר אותו ליום שלם של סידורים בנסיעה עירונית בתל אביב של שעות העומס. למי שמורגל במנועי ה- 600 של דור אופנועי הספורט החדש, תצפה הפתעה רבתי ברכיבה על האופנוע הזה. המנוע מושך מסל"ד סופר נמוך כשהילוך ראשון משמש למעשה לתחילת נסיעה בלבד. גם בנסיעה בתוך פקק אפשר להישאר בהילוך שני ללא שום בעיה, ובתנועה צפופה אין בכלל צורך בהילוך הראשון. המנוע על מאיידי ה- 34 מ"מ שלו מספק ים של מומנט יחסית למנוע 600 בסל"ד סופר נמוך. בתנועה עירונית צפופה לא הרגשתי צורך לרדת להילוך ראשון גם כשהמנוע ירד ל- 1,500 סל"ד, סיבוב של המצערת הביא לתגובה מיידית ומהירה של המנוע שטיפס למעלה ללא עזרה של המצמד ללא שום שיהוק או גיהוק כזה או אחר עם עליה מהירה ומיידית ל- 5,000 סל"ד. שוב בלימה, ירידה לאיזור סל"ד שבו אופנועי ה- 600 של היום יחשבו באופן רציני להתאבד ולכבות את עצמם לדעת, סיבוב של המצערת, והמנוע מושך את האופנוע ואותי קדימה כמו קטר מבלי לחשוב בכלל על גמגום איזשהו. נסיעה בתוך העיר מגלה פן נוסף של האופנוע. אין שום בעיה להשתחל בין המכוניות, הייתי מעז ואומר שאפילו בצורה יותר טובה מקטנועי המנהלים בני 250 הסמ"ק. הסתובבתי איתו שעות על גבי שעות בתנועה עירונית צפופה, ולא היה מצב בו נתקעתי מאחורי מכונית או בין שתי מכוניות ללא שאוכל לצאת מהפלונטר המתכתי שסביבי. תנוחת הרכיבה נשארת טובה למדי לכל אורך שעות היום. "טובה למדי" ולא מצויינת רק בשל הכידון שמרוחק מדי קדימה, ושולח את הידיים לקער את הגב. מיקום של הכידון שני ס"מ לאחור ואולי גם ס"מ או שניים למטה, היו מחוללים נפלאות לתנוחת הרכיבה בחלקו העליון של האופנוע. הרגליות הוכיחו כי הן אכן ממוקמות נהדר. קל להזיז עליהן את הרגליים קדימה ואחורה לפי החשק בו בא לך לרכב באותו הרגע.

תצא בחוץ
יום המבחן השני הוא מסוג הימים שאני אוהב. החום בחוץ נסבל איכשהו, מעיל הרשת החדש של אופנועית מבית פילדשיר שמונח עלי עושה עבודה מצויינת בשמירה על חום סביר מתחת למיגונים. השמש אינה מכה יותר מדי בעיניים, ובשל השעה המאוחרת יחסית בה אני יוצא אל הכבישים הם נקיים כמעט לחלוטין מתנועה. העיתונות מדברת באותו בוקר על מאות אלפי נופשים ישראליים בטורקיה וזה מורגש מאד בכביש. בדרך אל כביש 44 אני בודק את האלמנטים שמסביב לרכיבה נטו: המרחק הגדול מדי לטעמי של הכידון מהגוף, הופך להיות פחות רלוונטי עקב ההשתופפות קדימה על האופנוע מחוסר הפיירינג. המושב התומך מתגלה לאורך חצי יום של רכיבה וכ- 400 ק"מ רצופים ככזה שאפשר לסמוך עליו שייתן לך בדיוק את מה שצריך לרכיבה ארוכה, או במילים אחרות, הוא כמעט מושלם. אני מגביר מהירות. המנוע נענה בהילוך שישי ל- 5,000 הסל"ד בחדווה יתרה ועולה ברצף אחיד ל- 12,000 סל"ד. פתיחה חזקה של המצערת באיזור ה- 10,000 סל"ד תניב משיכה חזקה קדימה. לא של אופנועי ה- 600 מהדור האחרון ובהחלט מורגש שלאופנוע יש פחות מ- 100 כ"ס, אך בכל זאת בין 10,000 סל"ד ל- 13,500 סל"ד מדובר במשיכה נאה בהחלט. מיגון הרוח במהירויות גבוהות למעשה אינו קיים. למנוע אין שום בעיה להגיע ל- 230 קמ"ש על השעון, אך הרוח כבר מפריעה במהירויות האלו והרכיבה הופכת להיות לא נוחה. מאידך, אפשר לשייט באופן סביר ב- 160 קמ"ש כשהראש מורכן לכיוון מיכל הדלק.

אני מגיע לכביש 44. כביש שאני אוהב. בחלקו הראשון מצויות פניות ארוכות ארוכות שבמהירויות גבוהות הופכות להיות פניות של ממש בהן קל לבחון אופנוע תחת עומסי כוחות צד. השילדה טובה בהרבה מזו של הדגם הקודם. לא נהירים לי בדיוק השינויים שנעשו במכלולי השילדה למעט בסיס הגלגלים שקוצר ב- 5 מ"מ, אבל היא עומדת בעומסים בהם שילדת הדגם הקודם החלה להעביר את התחושה שהיא עובדת תחת עומסי הפניה. יכול להיות שהונדה באמת התכוונו שיהא אפשר לרכב על האופנוע הזה במסלול? ההיגוי זריז למדי. אין שום בעיה להפליק את האופנוע מפניה אחת לשניה במהירות, וצריך להיות אכזרי למדי על פקודות ההיגוי כדי שהגלגל הקדמי יעלה מעלה, אבל זו כבר ממש היסחפות לכיוון דברים שאפילו אנשי יחסי הציבור של הונדה לא ממש מתכוונים שמישהו יעשה איתו. וכשכבר עושים מה שלא התכוונו שיעשו איתו, מרגישים שהבולם הקדמי רך מדי ועובד תחת עומסי כוחות הצד. המתלה האחורי טוב מאד ברכיבה ספורטיבית, ולמעט שיכוך החזרה לקוי מעט שמעלה את הישבן לאויר מעל מהמורות חזקות, לא נרשמו תלונות. מיכל הדלק קל מאד לחביקה, ועוזר לבלימות להן האופנוע מסוגל. חסר רגש משני הבלמים וניכר בהם כי הם לא הדור האחרון של תעשיית הבלמים היפנית, אך לשימושים להם נועד האופנוע הם מספיקים בהחלט. טיול עם האופנוע הזה הוא כיף נקודה. המומנט הנדיב שמציע המנוע מאפשר שלא להשתמש יותר מדי בעבודת רגל שמאל כבשאר אופנועי ה- 600. מהירות שיוט של 130 קמ"ש לא תפריע מצד הרוח יותר מדי, ועניין של עקיפות הוא מה בכך בשל (כולם ביחד..) המומנט. המושב ותנוחת הרכיבה מעולים, ומאפשרים לרוכב להנות מהרכיבה מבלי לחשוב יותר מדי על עבודת הילוכים מיותרת או מושב שמציק כי הוא קשה מדי או רך מדי.

רכיבה שוטפת ומהירה אותה אנחנו (הרוכבים) אוהבים גם כשאנו רוכבים לטיול בקטעים של פניות מהירות, תקבל שיתוף מעולה מצד האופנוע שנראה כאילו נועד בדיוק לצרכים האלה. האופנוע אינו מיועד לרכיבה ספורטיבית קיצונית, אך לרכיבה שוטפת ומהירה כשצריך לדחוף את האופנוע לרכיבה ספורטיבית שאינה קיצונית, אלא פשוט סוחפת ומהירה בלי בלימות קיצוניות של חלקיק השניה האחרון על מגבלות הצמיג הקדמי בתוך פניה והפלקות היסטריות, לא תמצא הרבה שותפים מתאימים יותר מאשר ההורנט, ועוד. שניה אחרי שנגמר החלק ה"כיפי", אפשר לחזור ולרכב על אופנוע שנותן תחושה נינוחה לגמרי ברכיבה מנהלתית. זהו אופנוע כמעט מושלם לאלה שעולים מחר מ"עד 500" לרשיון בלתי מוגבל.


פסק דין
ההורנט הוא אופנוע רב תכליתי מצוין: הוא עובר בהצלחה רבתי את המבחן העירוני הצפוף של החלק האפרורי יומיומי של החיים בין המכוניות עם יכולת עירונית מעולה, הוא יפה כמו שאופנוע אמור להיראות מהצד הרומנטי של נקודת המבט על החיים עם דו גלגלי, המנוע שלו משלים מצוין את החבילה עם מומנט נדיב בצורה מפתיעה ועם פוטנציאל כח של אופנוע ספורטיבי, יש לו יכולת ספורטיבית לא מבוטלת, ויש לו יכולת תיור מהסוג הלא משעמם/זקן שיש לעיתים לאופנועים מסוגו כפי שהיה הדגם הקודם למשל. פשוט מצוין.

שליחת כתבה לחבר
תגובות גולשים    הוספת תגובה חדשה
1.סאלחנהג02/09/2006 20:14:48
אחלה נהג כמו עוסמאן סטל אתה מבין באופנוע אחי


by xol | רשת מתנות מקוריות | דומיין עברי | משחקים וקונסולות | לוח קטנועים ואופנועים